לקיחה ודרישות שוחד במיליונים: השר לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר הואשם היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב בלקיחת שוחד בסך 2.26 מיליון שקל ובדרישת שוחד של בין 1.2 ל-1.3 מיליון שקל. בכתב האישום, הכולל חמש פרשיות, מואשם בן אליעזר בעבירות נוספות של איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.
ראשי התביעה בישראל דחו בעבר את הצעת סנגוריו לסיים את הפרשה בהסדר טיעון מקל כשטענו, כי בגלל מצבו הבריאותי אין לגזור עליו מאסר בפועל. בבקשת החילוט, שהוגשה כנספח לכתב האישום, מבקשת התביעה לחלט את ביתו של בן אליעזר ביפו שנרכש בשלהי 2011 בסכום של 8.45 מיליון שקל. כמו כן, מבקשת התביעה לחלט 575 אלף דולר שנתפסו בכספת של בן אליעזר, ומוחזקים היום בבנק ישראל.
תיעוד: כך נהרס ביתו של מחבל בשועפט
בכתב האישום נכללים חמישה נאשמים נוספים: איילת אזולאי, ראש לשכתו של בן אליעזר שפעלה כזרועו הארוכה, המואשמת במרמה והפרת אמונים; אברהם נניקשוילי, איש עסקים בתחומי האנרגיה והנדל"ן, המואשם במתן שוחד ואיסור הלבנת הון; שותפו לעסקים של נניקשוילי, ג'קי בן זקן, המואשם במרמה והפרת אמונים; רוי מוצפי, איש עסקים העוסק בתחומי הנדל"ן והטקסטיל בישראל ובחו"ל, המואשם במתן שוחד ואיסור הלבנת הון; וצ'רלי יהודה, בנקאי לשעבר ומכר ותיק של בן אליעזר, המואשם באיסור הלבנת הון.
בכתב האישום טוענות עורכות הדין שרון כהנא וסוזנה שור מפרקליטות מחוז תל אביב (למיסוי וכלכלה) כי בין השנים 2007 ל-2014 כיהן בן אליעזר כחבר כנסת, כשר התשתיות וכשר התמ"ת. לטענת התובעות, בן אליעזר ודרש וקיבל סכומי כסף בעד פעולה הקשורה בתפקידו מאנשי עסקים שונים. בכספים אלה רכש נכסי נדל"ן והמיר ללא דיווח ובפעולות הסוואה, מט"ח בשווי של מאות אלפי דולרים אותם החזיק בכספת בביתו ובבנק.
באישום הראשון, שהוא החמור ביותר בכתב האישום, מואשם בן אליעזר כי בשנת 2011 פנה לנניקשוילי ביקש וקיבל ממנו 400 אלף דולר (1.49 מיליון שקל). וזאת, בתמורה לפעולות שביצע כשר התמ"ת לטובת אנשי העסקים נניקשוילי ובן זקן. בן אליעזר, כך על פי האישום, הפעיל את קשריו כשר התמ"ת כממונה על מועצת הנפט יחד עם ראש לשכתו אזולאי לשיפור סיכוייה של חברת "שמן", שבבעלות נניקשוילי ובן זקן, לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד". ואכן, רישיון הקידוח ניתן ל"שֶמן" לאחר לחצים שהופעלו על ידי בן אליעזר ואזולאי על חברי מועצת הנפט. נוסף לכך, חתם בן אליעזר על תצהיר לבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשוילי, במסגרת הליך משפטי, שהיה עשוי לחסוך לו תשלומי מס בהיקפים אדירים.
באישום השוחד השני המיוחס לבן אליעזר, נטען נגדו כי לבקשת מוצפי הוא פנה מספר פעמים לקונסול מצרים בישראל, על מנת להשפיע בקרב הממשל המצרי לקבל אשרות לעובדי החברה בבעלות מוצפי. בעקבת פניות אלה חידש הקונסול המצרי את מתן האשרות עבור החברה, באופן מיידי, וכל אימת שהיה בכך צורך. בתמורה, במהלך שנת 2011, העביר מוצפי לבן אליעזר 260 אלף שקל לרכישת מגרש עבור רעייתו ובנו של השר בנס ציונה. כמו כן פנה שוב בן אליעזר למוצפי וביקש וקיבל ממנו 500 אלף שקל נוספים לצורך רכישת ביתו ביפו אותו רכש בשלהי 2011 בסכום של 8.45 מיליון שקל. בנוסף לכך, בראשית 2012, דרש בן אליעזר ממוצפי סכום של בין 1.2 ל-1.3 מיליון שקל. לדברי התביעה הפעיל בן אליעזר לחצים על מוצפי שיעביר לו את הכסף, בין אם ממקורותיו או מקורות אחרים. מוצפי פנה למכרם המשותף, יהודה צדיק, וביקש את הסכום האמור. לדברי התביעה סירב צדיק להעביר את הכסף ישירות לבן אליעזר אלא למוצפי בלבד ומסר לו צ'ק בסך הנע בין 1.2 מיליון שקל ל-1.3 מיליון שקל – לפקודת מוצפי. עוד טוענת התביעה כי בסופו של יום השיב מוצפי צ'ק זה לצדיק ולא העבירו לבן אליעזר.
סנגורו של בן אליעזר עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט, שהצטרף לצוות ההגנה, מסר אתמול כי "אנו מאמינים בחפותו ונתמודד עם הטענות בבית המשפט". סנגוריו של נניקשוילי נתי שמחוני ויואב סננס מסרו, כי "ההלוואה ניתנה על רקע מערכת יחסי קרובה של חברות אמיתית וכנה לאחר שבן אליעזר נקלע למצוקה בריאותית חמורה". עו"ד ירון קוסטליץ המייצג את בן זקן מסר, כי "חברי מועמת הנפט שקיבלו את ההחלטה הסופית בעניין 'שמן' מונו לתפקידם זמן רב לאחר שבן אליעזר סיים את תפקידו כשר התשתיות וגם הפרקליטות אינה חולקת שההחלטה שקיבלה מועמת הנפט היתה מקצועית כלכלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
