"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעת חוק: עמותות יחויבו להצהיר על מימון ממדינות זרות

שרת המשפטים שקד הודיעה שתעמוד מאחורי ההצעה: "זכות הציבור לדעת מי בוחש בקלחת" • נציגי העמותות בכנסת יידרשו לענוד תג מיוחד • בעמותות זעמו: "בושה, זה אות קין"

,עודכן
איילת שקד // צילום: דודי ועקנין // איילת שקד

הצעת החוק, שלפיה חייבות עמותות הנתמכות ביותר ממחצית מתקציבן על ידי מדינות זרות לגלות את מקורות המימון, הופצה אתמול להערות הציבור.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שרת המשפטים איילת שקד מסרה כי החליטה להפיץ את תזכיר החוק "בעקבות הפרסומים והנתונים המעידים על מספר גבוה של עמותות ישראליות המקבלות תרומות משמעותיות ממדינות זרות או מגופים הממומנים על ידיהן, דבר המשפיע לא פעם על מדיניותה של מדינת ישראל והמהווה התערבות בוטה בענייניה הפנימיים".

שקד הדגישה כי "התערבותן הבוטה של מדינות זרות בענייניה הפנימיים של ישראל, באמצעות כסף, היא תופעה חסרת תקדים החותרת תחת ריבונותה וצביונה של מדינת ישראל ומערערת על סמכות ממשלה שנבחרה על ידי הציבור. כך, למשל, ראינו כיצד דו"ח ועדת החקירה של האו"ם, שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה ובפגיעה מכוונת באזרחים במבצע צוק איתן, התבסס על עדויות מרכזיות של ארגונים חוץ־ממשלתיים כגון בצלם, שוברים שתיקה, עדאלה ועוד. חוק השקיפות יהווה גדר מפני התערבויות בוטות של מדינות זרות בציבוריות הישראלית. הוא אינו פוגע בחופש הביטוי. זכות הציבור ונציגיו לדעת מי בוחש בקלחת".

תזכיר החוק קובע כי עמותה שעיקר מימונה מגיע מישויות מדינתיות זרות, תחויב לציין זאת בפרסומים ובדו"חות שהיא עורכת, המיועדים לציבור או זמינים לו. בכל פנייה לנבחר ציבור או לעובד ציבור, הנעשית בכתב, וכן בדיונים שנערך להם פרוטוקול ומתקיימים במקום עבודתו של נבחר או עובד הציבור, יחויבו העמותות לציין את המימון הזר. כמו כן, בפניות לנבחרי ועובדי ציבור ובדו"חות שמפיצה העמותה, יהיה עליה לפרט, לצד ציון עיקר מימונה, גם את שמות הישויות המדיניות שתרמו לה. בנוסף, בדומה לכללים החלים על לוביסטים, נציגיה של עמותה שעיקר מימונה מישויות מדיניות זרות השוהים בכנסת, יחויבו לענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמותיהם ושם העמותה. על הפרת כל סעיף תיקנס העמותה ב־29 אלף שקלים.

בארגונים שאליהם התייחסה שקד הגיבו בכעס. מהאגודה לזכויות האזרח נמסר כי "ההצעה היא ניסיון לפגוע בדמוקרטיה הישראלית באמצעות סתימת פיות והפחדה. התג שייאלצו לענוד נציגי הארגונים משמש אות קין". מארגון בצלם נמסר כי "שקד שוברת שיאי ציניות כשהיא משתמשת במילה 'שקיפות' על מנת להסתיר את מטרתה: הכפשה והטלת דופי בארגונים המתנגדים למדיניות הממשלה". ממרכז עדאלה נמסר כי "שרת המשפטים וודאי יודעת כי עמותות רשומות, ועדאלה ביניהן, מגישות על פי חוק דו"חות כספיים לרשם העמותות, הכוללים את כל מקורות המימון שלהן, וניתן אף למצוא את הנתונים באתר העמותה".

תלונה: הושוותה להיטלר

בתוך כך, שקד ביקשה אתמול לחקור הפצת תמונה בטוויטר, שבה הושוותה להיטלר עם הכיתוב "הייל־ת שקד". השרה צפויה לפנות בעניין לפרקליטות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר