"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביהמ"ש: שתי חברות ביטוח יפצו ב־19 מיליון ש' את המדינה

הפיצוי החריג: בגין תשלומים לנפגע קשה בתאונה

,עודכן
בגין תשלומים לנפגע קשה בתאונה, שתי חברות ביטוח יפצו ב־19 מיליון ש' את המדינה // צילום: יהושע יוסף // בגין תשלומים לנפגע קשה בתאונה, שתי חברות ביטוח יפצו ב־19 מיליון ש' את המדינה

חברות הביטוח אליהו ואיילון ישלמו למדינה כ־19 מיליון שקלים כשיפוי (החזר) עבור תמלוגים והטבות שהמדינה שילמה ותשלם לאיש צבא קבע שנפצע אנושות בתאונת דרכים ונותר נכה. כך פסק לאחרונה ביהמ"ש העליון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

פסק הדין, שניתן על דרך הפשרה, הפחית בכ־3.5 מיליון שקלים את השיפוי שנפסק בביהמ"ש המחוזי מרכז. הסכום שנפסק על ידי ביהמ"ש העליון כולל את שכר טרחת עורכי הדין והוא נחשב לאחד מסכומי הפיצוי הגבוהים ביותר שנפסקו בגין פגיעה בתאונת דרכים.

איש הקבע, שהיה בדרכו לבסיס צה"ל, נפגע מרכב חולף בעת שעצר בצד הכביש כדי להחליף גלגל. הוא הונשם במשך כשנה וחצי ונקבעו לו 100% נכות. חוות דעת רפואית קבעה כי נכותו הקשה קיצרה את תוחלת חייו וכי הוא עתיד לחיות עד גיל 58 בלבד. מכיוון שהוא נפגע תוך כדי ועקב שירותו הצבאי, עמדה בפניו הבחירה בין תביעה לקבלת הכרה וזכויות מקצין התגמולים במשרד הביטחון לפי חוק הנכים, לבין תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים, הקובע כי אם המדינה שילמה פיצוי לנפגע שבחר במסלול הראשון, כפי שאירע כאן, היא יכולה לתבוע שיפוי מחברות הביטוח בגין התשלומים ששילמה לו ושהיא צפויה לשלם לו עד לגובה הפיצוי שהיה יכול לקבל מחברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרה זה לא היתה מחלוקת שהסכומים שהמדינה שילמה ותשלם בעתיד עולים בהרבה על מה שהיה יכול לקבל לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חברות הביטוח טענו, בין השאר, כי גובה השיפוי שלו זכאית המדינה מסתכם במיליוני שקלים בודדים בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר