"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בוטל האיסור על "בצלם" להפעיל מתנדבי שירות לאומי

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבעה כי האיסור חורג מתחום הסבירות • "פתח מסוכן לפוליטיזציה של השירות הלאומי"

,עודכן
"לא נעשתה בדיקה מעמיקה" // "לא נעשתה בדיקה מעמיקה"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), דינה זילבר, קובעת כי החלטתו של מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי להפסיק את אישור ארגון "בצלם" כגוף הרשאי להפעיל מתנדבים במסגרת השירות, בטלה בשל שורה של פגמים פרוצדורליים שנפלו בה ומשום שהיא חורגת ממתחם הסבירות.

בחודש אוגוסט האחרון, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", הודיע מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי, שר שלום ג'רבי, למנכ"ל ארגון "בצלם" על הפסקת אישור הארגון כגוף הרשאי להפעיל מתנדבים במסגרת השירות, זאת משום שלטענתו הארגון פועל "כנגד מדינת ישראל וכנגד חיילי צה"ל בארץ ובמדינות זרות".

בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע להחלטה זו, ולנוכח השאלות המשפטיות שעלו בנוגע לאופן הפעלת הסמכות בעת קבלת ההחלטה, התבקש מנכ"ל הרשות להעביר התייחסות עובדתית ומשפטית ביחס לנסיבות קבלת ההחלטה וחוקיותה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), דינה זילבר, החליטה להשעות את ההחלטה האמורה עד לבירור חוקיות המהלך. לאחר בחינה משפטית מקיפה ומדוקדקת של הסוגיה קבעה זילבר כי דין ההחלטה להתבטל.

בחוות הדעת של זילבר נקבע, כי למנכ"ל הרשות ישנה סמכות עקרונית לשלול הכרה מארגון שפעילותו נופלת לגדר קריטריונים קיצוניים של שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; תמיכה בטרור או במאבק מזוין נגד ישראל; או הסתה לאלימות, לטרור או לגזענות. ואולם, בשל החומרה הגלומה בכך, הפעלת סמכות זו דורשת קיום הליך שקול וענייני, הכולל ביסוס תשתית ראייתית מוצקה ומבוססת במיוחד; עריכת שימוע לארגון; ובחינת הפעלת הסמכות באופן שוויוני כלפי גופים נוספים, כך שמדיניות האכיפה בעניין זה תהא אחידה ולא סלקטיבית. דרישות אלו לא התקיימו במקרה זה, נקבע בחוות הדעת, ועל כן דין החלטת המנכ"ל להתבטל.

"שימוש בסמכויות אדמיניסטרטיביות שמוביל לתוצאה קשה של שלילת הכרה בגוף על יסוד תשתית עובדתית דלה ונקודתית", נקבע בחוות הדעת, "פותח פתח מסוכן לפוליטיזציה של רשות השירות הלאומי-אזרחי, העלולה להשתמש בסמכויותיה כדי לשלול הכרה רק מגופים מסוימים, תוך השתת תג מחיר כלכלי וציבורי רק על ביטויים שנויים במחלוקת מקצה אחד של הקשת הפוליטית."

"לא מזדהים עם בצלם"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מדגישה כי אין לפרש את החלטתה כהזדהות עם ארגון "בצלם", עם מטרותיו, תכניו או האג'נדה המקודמת על ידו. "ביטול החלטת המנכ"ל היא תוצאה מתחייבת הנובעת מהפגמים שנפלו בקבלת ההחלטה בענייננו, בדומה לבטלות החלטה כאמור שהייתה מתקבלת באותו האופן בעניינו של כל גוף אחר... יהא זה מהשמאל או מהימין, שנוי במחלוקת ציבורית או הממוקם דווקא בלב הקונצנזוס".

עוד נקבע בחוות הדעת, כי השאלה באלו תחומי עיסוק יש לאשר מלכתחילה שירות לאומי, ועד כמה לאפשר לגופים בעלי אוריינטציה פוליטית כלשהי ליטול חלק בהפעלת השירות הלאומי, היא שאלת מדיניות מורכבת, המוטלת לפתחו של הדרג הפוליטי. עד להכרעה זו, יכולה הרשות לשירות לאומי-אזרחי לנקוט במדיניות מצמצמת, אך בפועל היא בחרה במדיניות המעניקה הכרה רחבה בגופים ובתחומי עיסוק, וכחלק ממדיניות זו אישר המנכ"ל ג'רבי עצמו את ההכרה בארגון "בצלם", שהצהיר כי הוא עוסק במאבק לקידום זכויות אדם בשטחים, כחוסה תחת תחום העיסוק של "רווחה חברתית". מאחר שלא חל שינוי בתחומי פעילות הארגון, קובעת זילבר, אין אפשרות לסטות ממדיניות זו, רק בשל היותה של הפעילות בעלת אופי שאינו מקובל נקודתית על המנכ"ל.

זילבר מציינת בחוות דעתה כי מקרה זה ממחיש את החשיבות שבהסדרת מערך השירות הלאומי בחקיקה ראשית בקצב מואץ, תוך הכרעה בסוגיות העקרוניות שהסדרה זו מעוררת, ובהן מדיניות אישור גופים שהם בעלי מאפיינים פוליטיים השנויים במחלוקת ציבורית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר