"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אולמרט לא ייכלא עד לדיון בערעורו

השופט נעם סולברג קבע כי למרות חומרת השחיתות, יש להקפיד על זכויותיהם של המורשעים • "יש בפי המערערים טענות הראויות להישמע", כתב השופט ומנה בין היתר את עדות דכנר, והשוחד שנלקח ל"יד שרה"

,עודכן
ביקורת חריפה מצד רה"מ לשעבר. אהוד אולמרט, צילום: עמי שומן

בית המשפט העליון קבע כי אהוד אולמרט לא יישלח לכלא עד דיון בערעורו. בהחלטתו הדגש השופט נעם סולברג כי "מסכת קשה של שחיתות נחשפה בפרשת הולילנד", וכי "ערעור לא נועד להתחיל את המסע מבראשית, אלא לאפשר למערער לטעון כי שגתה הערכאה". לאחר שהוא מפרט על חשיבות הערעור, כותב השופט כי הסכים להיעתר לבקשת המערערים המבקשים לדחות את עונש המאסר, אך לא את ביצוע הקנסות הכספיים.

ארכיון: רויטרס קריינות: רן מידן| ארכיון: רויטרס קריינות: רן מידן

למרות שסולברג מסכים כי חומרת העבירות צריכה להוות שיקול לדחיית הבקשה, הוא מדגיש כי "במשפט בלתי שגרתי עסקינן, לא רק מפאת חומרת עבירות השוחד והנלווֹת אליהן, ושל השחיתות הבוטה שפגיעתה רעה עד מאד, אלא גם מחמת היקפו הגדול של המשפט ומורכבותו הרבה". הוא אף מתייחס לדרישה הציבורית לראות את העבריינים מאחורי סורג ובריח, אך מבהיר כי יש להקפיד על זכויותיהם של מורשעים.

האם דין שוחד שנלקח כתרומה שונה?

"יש בפי המערערים טענות הראויות להישמע", כתב השופט. ביניהן הוא מונה את הבעייתיות בעדותו של שמואל דכנר, שנפטר טרם נחקר חקירה נגדית. כמו כן, הוא מתייחס להבדלים בין תרומה ושוחד, ותוהה אם הכסף שהועבר ל"יד שרה", דינו כדין שוחד שנלקח לכיס. הערעורים ייקבעו לעוד שלושה חודשים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ההחלטה נשלחה לסניגורי הנאשמים בדואר האלקטרוני ולא התקיים מעמד שימוע באולם. מורשעי פרשת השוחד בהולילנד - אהוד אולמרט, הלל צ'רני, אביגדור קלנר, אורי שטרית, אלי שמחיוף, מאיר רבין, דני דנקנר ואורי לופוליאנסקי - שנידונו לתקופות מאסר ממושכות, היו אמורים להתחיל לרצות את עונשם ב־1 בספטמבר, אולם בית המשפט העליון עיכב זמנית את מועד כניסתם לכלא עד להכרעה בבקשתם.

פרקליטות המדינה דחתה באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, את טענות הנאשמים כי העבירות השונות שבהן הורשעו, על אף חומרתן, מצדיקות לעכב את ביצוע עונשי המאסר שנגזרו עליהם.

נציגי הפרקליטות הדגישו כי "מעשיהם המושחתים של המבקשים כולם, אלה שהפכו את מתן כספי השוחד הרבים לאמצעי לגיטימי להשגת מבוקשם מאת פקידי ונבחרי הציבור, ואלה מנגד, שלא בחלו, במשך שנים רבות, בקבלת כספים בסכומי עתק, פגעו באופן קשה ביותר באינטרסים ציבוריים חשובים".

לדבריהם, "דומה כי הפרשיות שבהן הורשעו המבקשים הן מהחמורות שידעה המדינה בתחום זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר