"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המתלוננות ידעו כי ניתן לקיים חיים תקינים"

השופטת נורית אחיטוב הסבירה מדוע לא הואשם גואל רצון בסעיף של החזקה בתנאי עבדות • "לא נעשתה פעולה במעמידה בפניהן מחסום שאינו נפשי", כתבה בהחלטתה

,עודכן
פסק דין מעורר מחלוקת של השופטת אחיטוב // צילום: יוסי זליגר // פסק דין מעורר מחלוקת של השופטת אחיטוב

בית המשפט המחוזי בת"א פרסם באיחור של 24 שעות, את נימוקיו לזכות את גואל רצון מעבירה של החזקה בתנאי עבדות, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 16 שנות מאסר בפועל.

צילום: רוני שיצר, YNET

רצון, בן 64, הואשם כי ביצע את העבירה כלפי 12 מתלוננות - אך זוכה ממנה בהחלטה שעוררה את זעמן של המתלוננות. בנוסף, הוא הורשע בשורה ארוכה של עבירות מין חמורות ביותר: אונס ומעשי סדום, חלקם כלפי קטינות.התקרה המצטברת של רף הענישה בעבירות אלה מסתכמת בכמה עשרות שנים.

ראש ההרכב, השופטת נורית אחיטוב, פרסמה את נימוקי הזיכוי בעת שקראה באולם את פסק הדין האחרון לפני יציאתה לגימלאות. השופטת קבעה כי "הנאשם התנהג כלפי המתלוננות באופן מניפולטיבי ופוגעני, עד שהשליט את רצונו עליהן באופן מעורר חלחלה ואף ניצל אותן כלכלית והפעיל עליהן מערך של לחצים נפשיים".

צילום: ערוץ הכנסת

עם זאת, השופטת העירה כי אותן מתלוננות, עוד לפני שהכירו את הנאשם, הכירו חיים אחרים ורגילים "ולא נשללה מהן הגישה למידע לפיו ניתן לנהל חיים תקינים שלא לצד הנאשם". כמו כן, קבעה השופטת, כי הנאשם לא הפעיל נגד המתלוננות אמצעי לחץ באופן רציף, מלבד איומים שונים, או בהעדפה של נשים אחרות על פניהן כשותפות מיניות.השופטת הוסיפה כי לא נעשתה פעולה המעמידה בפניהן של המתלוננות מחסום שאינו נפשי מלעזוב את הנאשם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר