שניים מהשלישייה המובילה - ללא הצלע במדים - יצאו בסוף השבוע לקרב האחרון על דעת הקהל במסגרת צוק איתן. במינון גדוש של ראיונות לטלוויזיה הציגו משה (בוגי) יעלון, ולמחרת בנימין נתניהו, את עיקרי טיעוניהם בדבר הצלחת המהלך.
יש דבר מה מייגע בניסיונות לערער על הצלחתם. שוב ושוב הזכירו כי צה"ל הגדול נזקק ל־50 ימים, ויש מי שמסרב להבין כי זמן זה נדרש כדי ששיעור ההרוגים הכולל יהיה 71 (מספר מכאיב כשלעצמו), ולא 500 או 700.
צוק איתן הוא סיפור הצלחה מפני שחיל האוויר פטר את הצבא משיגור כואב של כוחות יבשה אל לב העיר עזה; ומפני שחמאס נותר עם מחסן רקטות דל; ומפני שעמיר פרץ ואהוד ברק - ובשלב מאוחר נתניהו שהגדיל את המלאי של כיפות הברזל באורח משמעותי - קיבלו החלטות שניטרלו את הרקטות ארוכות הטווח; ומפני שכאשר התגלתה הטעות בהבנת האיום שבמנהרות, שיגרו יעלון ובני גנץ כוחות רגלים במינון מדויק כדי להשתלט עליהן, ומשכו אותם לאחור כדי למנוע את הפיכתם למטווח ברווזים; ומפני שכל תביעות חמאס קרסו נוכח חומת המגן שהציבה ישראל במגעים מורכבים בקהיר בלי לשבור את הכלים עם מצרים ועם הרשות הפלשתינית.
אין מלחמות חינם. היה משגה בהבנת רוחם של מתיישבי עוטף עזה וישראל נגררה לחיכוך מיותר (אם כי הפיך) עם ארה"ב, אבל בסך הכול חשבון הרווח וההפסד נוטה באורח בולט לצד הזכות.
לעומת הנחישות והאחריות והעוצמה ושיקול הדעת שהפגינו נתניהו ויעלון וגנץ, אמר שלשום אביגדור ליברמן לאילה חסון בערוץ 1 משהו מעורפל כאילו ניתן לכבוש את הרצועה בלי לכבוש אותה, ולגרש את חמאס בלי להגיע לקרבות מגע עקובים מדם ברחובות עזה. לא משכנע. אך לליברמן היה טיעון נכון, שהחזיק בדעתו שנים רבות, ואילו נתניהו שהיה שותף לו שינה את טעמו.
זו נקודת תורפה שמכבידה על נתניהו אך לא על יעלון, ולכן שר הביטחון היה בוטה ובהיר יותר בביקורתו על התנהגות שרי הקבינט, שהתבטאו בפומבי נגד ההחלטות אשר התקבלו בו. בנקודה זו לוקה נתניהו בתגובתו: במקום להוסיף ולטעון כי לא שינה את דעתו בהגיעו לכס ראש הממשלה (בראיון עם דנה וייס ואודי סגל), היה עליו לומר כי בתהליך התפכחות ובגרות מדינית הבין כי ליעד כזה לא מגיעים במבצע יחיד אלא בהדרגה. זה היה משחרר אותו מן הצורך לגונן על משהו שנטש, ומעניק לו כף זכות על כי לא ויתר על היעד אלא האט את התנועה לקראתו.
בסיכומו של דבר, ייתכן שבעיני נפתלי בנט וליברמן וגלעד ארדן צריך היה לחתור למטרה העליונה של כיבוש עזה לזמן מה כדי לגרש את חמאס. אבל נתניהו ויעלון ובני גנץ הבטיחו לציבור משהו אחר. את אשר הבטיחו קיימו בתחום המדיני והצבאי.
כתוצאה מכך, הקרב הפנימי בליכוד יידחה לזמן מה. המלחמה הפוליטית בין נתניהו לימין תיוותר מעוטת תוכן. הבעיה המגיחה כנגדו מגעת מכיוון אחר, מציפי לבני ומהאופוזיציה, וכן ממדינות ידידותיות, לחדש את התהליך המדיני. כדאי לו להיענות להצעה עתה, בחיוך ובלחיצות ידיים, מאשר בעוד חודשיים בתנאים שהאופנה הלשונית החדשה היא לכנותם - חמיצות.
• • •
"חמאס הופתע מכוחנו; הוא נותר כתוש ומבודד"
נתניהו על השיקולים שלא לכבוש את עזה: "למה צריך להיכנס אם אני יכול לכתוש אותם מהאוויר?" • יעלון: "כשתוקפים רמטכ"ל תוך כדי מבצע, האויב חושב שאנחנו מפסידים" • ליברמן: "היה צריך לגמור את העבודה, לא להשאיר חמאס חבול"
אחרי מסיבת העיתונאים לסיכום "צוק איתן", העניק רה"מ ראיונות לערוצי הטלוויזיה ובין השאר תקף שרים בקבינט.
"חמאס הופתע מעוצמת התגובה שלנו: הם לא ציפו לזבנג כזה", אמר נתניהו, "הם גם לא ציפו להפגנת חוסן כזה של העם. מן הראוי שגם בממשלה יבוא לביטוי אותו חוסן שהיה בעם". בנוגע לכך שהחליט לקבל את הפסקת האש בלי שהביא את הנושא להצבעה בקבינט, אמר: "בסתר ליבם חלק מהשרים שמחים שלא הבאתי את ההחלטה. חסכתי להם את הדילמה להתנגד להצעה שבה חמאס נותן הכל, מוותר על הכל וישראל קיבלה מצד שני את כל מה שהיא רצתה". נתניהו הוסיף ותקף את שרי הקבינט ואמר: "יש בעיה של הבנת המחויבות של חברות בקבינט. יש אחריות קולקטיבית. הכלל הוא שבפנים אומרים הכל ואחר כך מגבים את ההחלטה פה אחד".
היעד: קדנציה רביעית
נתניהו התייחס לשתי השאלות הקשות שעלו במהלך הלחימה: מדוע לא הורה למוטט את חמאס, ומדוע לא בוצע מהלך קרקעי רחב היקף של כיבוש הרצועה. "לא הסרתי את האיום למוטט את חמאס", אמר, "אך מול צבר האתגרים הקיים במזרח התיכון, הוחלט לתת מכה קשה לחמאס וזאת היתה ההחלטה הנכונה. אני לא רציתי הרג וחטיפות של חיילים. למה אני צריך להיכנס פנימה אם אני יכול לכתוש אותם מהאוויר בלי הצעד של הכניסה הקרקעית? אז נכון, חמאס שם, אבל הם כתושים, הם מבודדים והם לא יכולים להבריח נשק. אלה הדברים האחראיים שעשינו ויצרנו את הסיכוי - לא ודאות - של שקט ממושך. כך או כך, אם יימשך הירי, לא נספוג טפטופים. אם תתחדש האש, נכה בעוצמה".
נתניהו נשאל בערוץ הראשון באשר לתוכניותיו העתידיות ואמר כי ירוץ לראשות הממשלה בפעם הרביעית.
גם שר הביטחון משה יעלון התייחס להתנהלות של חלק מהשרים. "אינני גאה בהתנהלות של הקבינט, ואני מקווה שהשרים שבפעם הראשונה חווים את חוויית האחריות של הקבינט יפיקו לקחים מזה. אני לא זוכר קבינט כזה, ואני בקבינטים קרוב ל־20 שנה".
לדברי יעלון, חלק מהשרים התבטאו בחדר הדיונים באופן אחד, והשמיעו אמירות סותרות לתקשורת. "זה ממש לא ראוי, ואני מקווה שהצעירים בחבורה יפיקו לקחים", אמר יעלון, שסירב לומר אם התייחס לבנט, "אי אפשר לעבור לסדר היום כאשר תוקפים רמטכ"ל תוך כדי מבצע, כשאנחנו עוד קוברים את מתינו. זה יוצר בצד השני תחושה שאנחנו מפסידים".
שר החוץ אביגדור ליברמן, שהתראיין אף הוא בסוף השבוע, אמר כי ישראל "החמיצה הזדמנות פז למגר את שלטון חמאס בעזה". לדבריו, מבצע צוק איתן השאיר את חמאס מוחלש, מוכה וחבול אך היה צריך "לגמור את העבודה, ולשם כך לא נדרש לכבוש את רצועת עזה, מספיק להשתלט על מרכזי השליטה, הפיקוד וייצור הנשק". בתשובה לשאלתה של אילה חסון מהערוץ הראשון מי ניצח במלחמה, השיב ליברמן כי כשהתוצאה ברורה, אין צורך לשאול מי ניצח.
ואילו שרת המשפטים וראש הצוות למו"מ מול הרשות, ציפי לבני, התייחסה בערוץ 2 לדברי נתניהו, שלפיהם לא יפתח במשא ומתן עם אבו מאזן כל עוד ממשלת האחדות עם חמאס ממשיכה להתקיים: "זו טעות כבדה. אנחנו אומרים שלא נדבר עם מי שעשה הסכם עם החמאס בעודנו עושים הסכמים עם החמאס. זו שטות מוחלטת. צריך לומר את האמת לציבור: השיחות בקהיר מתנהלות גם מול ממשלת האחדות".
שלמה צזנה, כתבנו המדיני