השופט דוד רוזן, הראוי לתואר איש השנה של מערכת המשפט, עשה אתמול מה שלא עשו שופטים ותיקים ומנוסים ממנו, למעט הרכב השופטים במשפט משה קצב: הוא קבע סטנדרט חדש, גבוה מקודמיו, בתיקים של אנשי ציבור.
לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
רוזן קרע בלי פחד את מסיכת המגוהצים שסרחו, שינה סדרי עולם, כינה עברייני צווארון לבן בתואר המתבקש "פושעים", הסביר שדין הארזים אינו כדין אזובי הקיר. הוא ערך הפרדה ברורה ומתבקשת בין אנשי השררה החזירית לחלכאים ולנדכאים.
רוזן החזיר למערכת המשפט את כבודה האבוד, נקט לשון חריפה כמתבקש ממעשי הפשע שנחשפו בפניו; השמיע אמירות קשות שיש בהן מסר ברור לעבריינים פוטנציאליים בשירות הציבורי; דיבר באותו קול ובאותה מוסיקה בהכרעת הדין ובגזר הדין. המסר שלו היה ברור: אצלי אין משחקים. תשכחו מזה.
הפער המביך בתיק השר לשעבר חיים רמון, בין הכרעת הדין המהדהדת לבין גזר הדין האנמי, לא חזר אפוא על עצמו. החרפה ההיא נמחקה כאן. רוזן לא נבהל מעיתונאים, מיחצנים, מפרקליטים ומפרשנים שאותתו לו שעוד יומו יבוא, כמקובל בלובי לעידוד השחיתות השלטונית בישראל. העיתון שבשליטת אולמרט וחבריו, המנסה להלך אימים על מקבל ההחלטות במערכת האכיפה ומחוצה לה, לא הצליח להפחיד אותו.
* * *
מהו הסטנדרט החדש של כבודו מבחינת אהוד אולמרט?
• ראש הממשלה לשעבר התרגל לצאת זכאי במשפטיו בעוד נאשמים אחרים, שותפיו לטענת התביעה, מורשעים. כך קרה בתיק החשבוניות הפיקטיביות, כך קרה בתיק ראשונטורס. לא אצל דוד רוזן. כללי המשחק כאן היו אחרים.
• אולמרט התרגל שכבודם מרימים למענו את הרף, נוהגים בו בסלחנות, הולכים על קצות האצבעות, עוצמים חזק עיניים - לא בתיק הולילנד. כבודו סירב ללכת בדרך קודמיו.
• אולמרט וחסידיו התרגלו שעברייני צווארון לבן אינם פושעים אלא אנשים נורמטיביים שבסך הכל מעדו, טעו, נכשלו. בא השופט רוזן והסביר להם עם כפית קטנה שהם טועים: מי שמקבל שוחד, מי שדורש שוחד, מי שמזרים שלמונים לכיס של עובד ציבור, הוא בפירוש איש פשע. אין שום הבדל בינו לבין עבריין רכוש מאגף הצווארון הכחול.
• אולמרט וחלק מהמורשעים האחרים התרגלו להציב את עצמם מעל החוק, לפחות בפרשת הולילנד, כדי לעשות לביתם בצורה חזירית. בא השופט רוזן וקרא לילד בשמו האמיתי. ירה חץ ופגע במקום הנכון.
את זה כמובן לא אהבה מקהלת אולמרט. היא נזעקה להגן על יקירה, השמיעה יללות, התחילה לבקר את רוזן. הסגנון הפריע לה, לא חלילה המעשים הקרימינליים, לא הקשרים המושחתים של ראש הממשלה לשעבר עם עד המדינה במשך 15 שנה. על הקטע הזה, המחזק לדברי השופט את ההרשעה, הם דילגו ומדלגים.
* * *
בחזרה לתקשורת: אולמרט התרגל לשלוט בחלקים גדולים ממנה - ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט - באמצעות כתבים מקורבים. הוא התרגל לחיבוק החם של "ידיעות אחרונות", העיתון שהיה פעם של המדינה והיום מזוהה עם הגנה על עולם הפשע; הוא התרגל להסתער בעזרת האנשים האלה על מי שהעזו לנהל נגדו חקירה או להעמידו לדין: הוא התרגל להסתתר מאחורי מראיינים ופרשנים שפשוט בגדו במקצועם.
פתאום בשנה האחרונה לא הצליחו עשרות העיתונאים להושיט לו עזרה. פתאום לא סופרים את נפוחי החזה הזחוחים. פתאום מגיע השופט רוזן, זה שהיה אמור להתחפש לאחד משלושת השופטים בירושלים בתיקים הקודמים של אולמרט, ומסרב לעשות לנאשם המיוחס הנחות. הוא מסרב, נוהג בו כאחד האדם ועוד מעז להרשיעו ולגזור עליו שש שנות מאסר בפועל. זה מבחינתם היה כבר בלתי נסבל.
הסכינים נשלפו כצפוי מייד אחר גזר הדין, ומה שעברו מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס, חוקרי המשטרה בפרשיות אולמרט, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז, פרקליט המדינה לשעבר בפרשת חיים רמון ערן שנדר והשופטים בפרשת רמון - החל לעבור אתמול דוד רוזן. הוא בחזקת האויב החדש. ההסתערות עליו החלה כאמור בצהריים, כאשר מבקשי טובת אולמרט מאיישים ברובם את האולפנים ומתחילים לערוך לו ולפסיקותיו משפט שדה ודה־לגיטימציה. רוח תומכי אולמרט: אין מה לדאוג, אין ראיות נגדו, הוא לא יגיע לכלא, החברים מבית המשפט העליון יהפכו את הכרעת הדין על פניה. הם איתנו. הם נבונים וחכמים. יהיה בסדר.
* * *
רוזן בנה את ההרשעה על עדות ישירה של עד המדינה, כשהוא מבהיר מראש שיסתמך עליה רק במקום שיימצאו לה ראיות תומכות. מה לעשות שנמצאו לה רבות כאלה בתיקי המורשעים, ובהם אולמרט. מה לעשות שאולמרט נמצא משקר בניסיון נואש לברוח מאותן ראיות מפלילות.
רוזן מנה אותן כזכור בזו אחר זו, הסביר שמדובר בסרט שאין להוציא ממנו תמונה אחת ולבודד אותה מהסיפור כולו, הצביע על עדות משה טלנסקי שגם ממנו ביקש אולמרט כספים לטובת אחיו והאחרון נענה. הוא הניח תשתית רחבה שעליה בנה את ההרשעה. לא עזר לו במיוחד: קמפיין אין ראיות יצא כבר לדרך כאשר ההסברים הם אותם הסברים, הטענות אותן טענות, התירוצים אותם תירוצים. מקוצר היריעה לא אחזור על טענות הסרק, על ההטעיה, על העובדות החסרות.
אשמיע רק צפירת הרגעה לטובת מי שהקמפיין החדש מדאיג אותו: ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. אולמרט זקוק לה. ודאי לקראת חשיפת הראיות החדשות בתיק החשדות להדחת שולה זקן. ודאי לקראת הדיון מחר, שבו ייחשף הציבור לראשונה לחלק מהותי מהתיק החדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו