"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף לעיוות? דיון בארה"ב על רישום ילידי י־ם כישראלים

ביהמ"ש העליון ידון בעתירת הוריו של מנחם זיבוטופסקי נגד אי ההכרה בילידי הבירה כילידי ישראל • עורך דינו: "מקווים לשנות את הרישום לפני שמנחם יחגוג בר מצווה"

,עודכן
צילום: אי.פי // מנחם זיבוטופסקי והוריו מחוץ לאולם בית המשפט העליון בוושינגטון

סוגיית ירושלים שבה לערכאה המשפטית העליונה של ארה"ב: בית המשפט העליון של ארה"ב קיבל אמש את הבקשה לדון בשנית בעתירה שבמרכזה השאלה האם אזרח אמריקני שנולד בירושלים יכול לרשום בדרכון את ישראל כמדינת הולדתו.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בית המשפט הודיע כי הוא יבחן פסיקה של ערכאה שיפוטית נמוכה יותר בשנת 2002, שפסלה חוק שהעביר הקונגרס לפיו אפשר לזהות את ירושלים כחלק מישראל כשזה נוגע לרישום בדרכונים. הנשיא דאז ג'ורג' בוש הבן טען אז כי החוק מפר את סמכותו החוקתית להכיר בריבונות של ממשלה זרה, ובית המשפט קיבל את הטיעון. גם ממשלו של הנשיא אובאמה דובק בעמדה זו וכמו כל הממשלים מאז 1948 הוא מסרב להכיר בריבונות כלשהי על ירושלים.

את העתירה בנושא הגישו הוריו של הילד מנחם זיבוטופסקי, שנולד בירושלים זמן קצר לאחר שהחוק עבר בקונגרס. הסעיף על ירושלים היה חלק מחוק גדול בהרבה על נושאי מדיניות חוץ, והנשיא בוש אף חתם עליו. אלא שגם אז בוש הוציא הודעה שהדגישה כי "המדיניות של ארה"ב בכל הנוגע לירושלים לא השתנתה". אילו מנחם היה נולד בתל אביב למשל, ישראל היתה נרשמת כמקום הולדתו. אלא שכיוון שנולד בירושלים, הנוהל הוא לרשום כמקום הולדתו את העיר במקום את המדינה.

למרות שהמדיניות האמריקנית הרשמית מעולם לא הכירה בריבונות הישראלית על ירושלים, כבר ב־1995, עוד בימיו של הנשיא ביל קלינטון, אימץ הלכה למעשה הקונגרס את עמדתה של ישראל וקבע כי על ארה"ב להכיר בירושלים כבירתה של ישראל. כמה שנים אחר כך, זמן קצר לפני לידתו של זיבוטופסקי, אישרו המחוקקים סעיפים חדשים שדחקו בבית הלבן להעביר את השגרירות האמריקנית מת"א לירושלים ולאפשר לאמריקנים שנולדו בירושלים לרשום את ישראל כמקום הולדתם.

לפני שנתיים העליון החזיר את העתירה לבית משפט לערעורים, ופסל ברוב של 8 שופטים מול אחד את הטיעון של הערכאה הנמוכה לפיה מדובר ב"שאלה פוליטית" שאינה נחלתה של הרשות השופטת. ביולי האחרון אישר בית המשפט לערעורים את הפסיקה המקורית וקבע שוב כי ההכרה בריבונות זרה היא בסמכותו הבלעדית של הנשיא.

כעת הסכים בית המשפט העליון לדון בנושא שוב, לכאורה מזווית שונה של התיק. הנושא צפוי לעלות לדיון בסתיו הקרוב, והשופטים צפויים להכריע בנושא עד יוני 2015. נתן לוין, עורך דינו של זיבוטופסקי, אמר כאשר הגיש את העתירה לעליון כי "הוא מקווה שיוכל לשנות את הרישום על הדרכון של מרשו עת זה יחגוג בר מצווה". מנחם יחגוג 13 בנובמבר 2015, כך שעדיין יש תקווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר