"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זוכה מרצח - ויפוצה ב־160 אלף שקלים

בצעד נדיר החליט ביהמ"ש המחוזי בי־ם להורות למדינה לפצות את אוסאמה שוויקי, שריצה יותר משנתיים וחצי בכלא

,עודכן
צילום: יואב ארי דודקביץ' // שוויקי ב־2011. זוכה מחמת הספק

שופטי ביהמ"ש המחוזי בירושלים יעקב צבן, רפי כרמל ורבקה פרידמן פלדמן קיבלו, בהחלטה נדירה, באופן חלקי את בקשתו לפיצויים של אוסאמה שוויקי, שזוכה מרצח בביהמ"ש העליון, והורו למדינה לפצותו ב־160 אלף שקלים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שוויקי הורשע בביהמ"ש המחוזי בירושלים ברצח ונידון למאסר עולם. כשנה וחצי לאחר מכן ביטל ביהמ"ש העליון את הרשעתו וזיכה אותו מחמת הספק, משום שעלה תרחיש עובדתי חלופי שלפיו הוא חף מפשע.

בעקבות פסק הדין ביקש סניגורו, עו"ד ראובן בר־חיים, מבית המשפט המחוזי לפצותו. בבקשה נטען כי הרשעתו של שוויקי בעבירת רצח גרמה לו עיוות דין וסבל נפשי גדול מאוד, כמי שחף מפשע ונידון למאסר עולם.

עוד נטען בבקשה כי בפסק הדין שבו זוכה שוויקי קבע ביהמ"ש העליון, בהתבסס על ראיות בתיק החקירה, עוד לפני הגשת כתב האישום, כי אין לשלול את האפשרות כי אשתו של המבקש ביצעה את הרצח לבדה או עם אחרים והעלילה עליו. עוד נטען כי מיום מעצרו ועד לזיכויו, כשנתיים ושמונה חודשים, היה שוויקי אסור בין כותלי הכלא, על כל הסבל המשתמע מכך, וכי לאחר הרשעתו הוא נכנס להלם, שקע במרה שחורה ופתח בשביתת רעב, שנמשכה כארבעה חודשים והעמידה אותו בסכנת חיים.

הפרקליטות טענה מנגד כי זיכוי כשלעצמו אינו עילה מספקת לחיוב המדינה בתשלום פיצוי, וכי לא התקיים התנאי שלא היה יסוד לאשמה. "אמנם בסופו של דבר זוכה המבקש מעבירת הרצח. ברם, על פי הראיות, היה יסוד לאשמה ולא היה ניתן לומר כי בדיעבד התובע הסביר לא היה רואה יסוד להגשת כתב האישום", טענה הפרקליטות.

ביהמ"ש המחוזי קבע בהחלטתו כי אמנם לא עלה מהחומר כי המשטרה או התביעה התרשלו בהגשת כתב האישום, אך מאחר שמדובר בזיכוי מחמת הספק, שבו העריך ביהמ"ש העליון את מידת סבירותו של תרחיש עובדתי חלופי, הרי הנסיבות מצדיקות הענקת פיצוי חלקי. ביהמ"ש גם התחשב בכך שהמבקש שהה בכלא לפני שזוכה, בקלון החברתי שדבק בו עד לזיכויו ובאובדן הזכות לפרנסה.

השופטים הדגישו: "קיימות נסיבות המצדיקות את קבלת הבקשה לפיצויים בחלקה וזיכוי המבקש בחלק מהוצאות הגנתו והפיצויים שעתר להם".

סניגורו של שוויקי, עו"ד בר־חיים, מסר בתגובה: "יש לברך על כך שביהמ"ש המחוזי, שהרשיע את הנאשם, הוא שהחליט להעניק לו פיצוי אחרי שזוכה על ידי ביהמ"ש העליון. זוהי החלטה נדירה וראויה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר