בית המשפט המחוזי בלוד גזר הבוקר את עונשו של יונתן היילו, שרצח את ירון איילין לפני שלוש שנים וחצי בפיצוציה בנתניה. השופטים, רות לורך, צבי דותן ועירית וינברג-מוטוביץ' שלחו את היילו ל-20 שנים מאחורי סורג ובריח. השלושה התחשבו בהודאתו של הנאשם בביצוע המעשה, כמו גם בעובדה שטען כי "חש תחושת שיתוק ופחד" בכל פעם שפגש בחשוד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הרצח התבצע שבין 1 ל-2 במאי 2010. היילו, הגיע יחד עם חבר לפיצוציה בנתניה שם פגש במנוח. בין השניים התפתח דין ודברים והם פנו לשוחח מאחורי הפיצוציה. כשהמנוח הסב את גבו לנאשם, חנק אותו היילו מאחור בצווארו עד שהמנוח נפל. הנאשם נטל לבנה שמצא במקום, השליך אותה לעבר ראשו של המנוח מספר פעמים, בהמשך גרר אותו למקום חשוך יותר, היכה בו שוב עם אבן מספר פעמים ועזב את המקום.
הנאשם הסגיר עצמו למשטרה שעות אחדות לאחר האירוע והודה במעשים. לדבריו, הוא הכיר את המנוח במשך ארבע שנים לפני שהחליט להמיתו, זאת לאחר שאיילין נהג להכותו, לקנטר אותו, לסחוט אותו ואף ביצע בו פעמיים ניסיון למעשה סדום. בדבריו לשופטים לפני הכרעת הדין אמר היילו: "אני מרגיש כבר בן אדם מת, לא משנה מה יהיה. התביישתי לחשוף את המעשים ובהמשך החליט לעשות זאת כדי שיבינו למה רצחתי אותו, אם הוא לא היה עושה לי את הדברים האלה והיה סוחט אותי, הייתי סותם את הפה וממשיך בדיכאון בשקט, אבל זה בייש אותי".
סניגורו של הנאשם, עו"ד אלון אייזנברג, העלה שתי טענות הגנה עיקריות. האחת, כי הנאשם פעל בתגובה להתעללות ממושכת מצד המנוח והשניה כי פעל מתוך הגנה עצמית. התביעה, בראשות עו"ד יעל זליג, ציינה מנגד כי היא נאותה לקבל את דברי הנאשם לפיהם היה קורבן לסחיטה ולמעשי סדום מצד המנוח, אך עם זאת בהכרעת הדין נדחו שתי טענות ההגנה העיקריות שהועלו.
בגזר הידן ציינו השופטים כי "הזכות לחיות עומדת לכל אדם באשר הוא אדם, גם אם פשע וחטא ודמו של כל אדם אינו הפקר. אף אם היה הנאשם קורבן למעשים איומים וקשים מצד המנוח, ישנן דרכים חוקיות להתמודד עם מעשים עבריינים כאלה ואין ליתן לגיטימציה לנטילת חיים של אחר, גם בסיטואציות קשות ומורכבות. הנאשם המית את המנוח באכזריות רבה. האכזריות העולה מאופן המתת המנוח, מורכבות מעשה הרצח, על כל שלביו, עד אשר היה הנאשם בטוח שהמנוח מת וביצע למעשה 'וידוא הריגה', מהוות נסיבות לחומרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו