שופטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, רותם קודלר-עיאש, חייבה גבר לשלם לגרושתו 25 אלף שקל פיצוי כספי, לאחר שקבעה כי השמיץ אותה קשות ברשת החברתית פייסבוק. כמו כן חייבה אותו לשלם לה עוד 12 אלף שקל בגין הוצאות משפט.
הגרושה הגישה נגד בעלה לשעבר תובענה לפי חוק איסור לשון הרע, לפיצוי כספי של 100,000 שקל. התובעת והנתבע היו בני זוג ובמהלך נישואיהם נולדו להם שתי בנות. בני הזוג התגרשו בשנת 2002, והנתבע נישא בשנית.
התובעת טענה כי ממועד פרידתם ספגה את נחת לשונו, וכי ידעה יחס משפיל ובוטה מצידו ומצד אשתו השנייה, בכך שנהגו לקלל ולגדף אותה, לאיים עליה ולכנותה בשמות גנאי, הן באופן ישיר והן באמצעות סמסים, כאשר באחד מהם כתב לה:"יא חתיכת פח אשפה. יא קנאית. עוד לא ראיתי אימא שמקנאה בבנות שלה. כל החיים שלך את סמרטוט רצפה מלוכלך. יא פצועה, דומה למייקל ג'קסון, יא ליידי בוי. לכי להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. יא קנאית חולנית".
כתב בפייסבוק: "עשית מעצמך צחוק"
לטענתה, הייתה עוברת לסדר היום על כל האמירות הקשות והגסות וחסרות השחר, אלמלא הגרוש שלה הגדיש את הסאה, ופרסם את אמירותיו הגסות בפייסבוק, בו חברים הצדדים וכן מאות חברים משותפים שלהם. יותר מכך, לאחר שחגגה בת מצווה לבתה, אליה הוזמנו הגרוש ומשפחתו, כתב לה בפייסבוק: "כלבה היית ונשארת. את נראית כמו ליידי בוי, עלובת נפש קנאית וחולנית. אני מרחם עליך. עשית מעצמך צחוק, כל העיר מצלצלת אלי, מקיאה עליך בושה לך ולחינוך הזול שאת נותנת, אבל בעצם אין ולא היתה לך בושה. אלוהים בשמיים ייתן לך את המכה שמגיעה לך".
התובעת טענה כי הושפלה בפני מאות החברים המשותפים שלהם, והן בפני לקוחותיה. לדבריה, הגישה תלונה למשטרה בגין הדברים, אך התלונה נגנזה בעילה של "חוסר ענין לציבור". עוד טענה כי הבנות המשותפות נפגעו עד מאוד בעקבות הפרסום, עד כדי כך, שאחת מהן ניתקה כל קשר עם אביה.
בכתב ההגנה טען הנתבע, כי במשך שנים נהגה בו התובעת באלימות מילולית, וכי אם נהג כך, זה בשל התנהגותה הנלוזה, כדבריו.
"פייסבוק - אמצעי קטלני"
בהחלטת השופטת לקבל חלקית את תביעת האישה קבעה השופטת, "כי הגיעה השעה לזעוק חמס על התופעה המכוערת של התנהלות בלתי תרבותית מסוג זה. אמנם תרבות הגידוף בין בני זוג המתגרשים זה מזה מתאפיינת בהפקרות של ממש, כאשר צדדים לסכסוך משתלחים זה בזה, מתעמרים זה בזה בלשונם וכמעט הכל מותר, ואולם במקרה זה התיר הנתבע לעצמו מעבר לגבולות המותר והמקובל. הפרסום מטעמו של הנתבע נועד לשם פגיעה בתובעת. חופש הביטוי אינו מושג ערטילאי נטול גבולות, נאורות חופש הביטוי אינה מרשם לפגיעה קשה בשמו הטוב של האדם".
עוד הוסיפה השופטת, כי "ה'פייסבוק' יכול להיות אמצעי קטלני של ממש, כבר נמצאנו כמדינה מלווים בכאב, הורים לנער צעיר שנפל קורבן לפגיעה על ידי חבריו לכיתה באמצעות ה'פייסבוק' ושם קץ לחייו בעקבות חרם שאורגן באמצעות ה'פייסבוק'. נורות האזהרה דולקות וכעת יש לחדול את התופעה. אין זה ה'פייסבוק' שאשם, כשם שאקדח אינו יורה אלא אם יורים בו".
השופטת ציינה עוד, כי מכל האמור לעיל, לאחר ששקלה את ההיסטוריה המשפחתית של בני הזוג, היא מצאה כי הפיצוי לתובעת צריך לעמוד על רבע מתביעתה המקורית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו