בשיתוף אוניברסיטת אריאל בשומרון
נדמה שמעולם לא היו לימודי המזרח התיכון כה מרתקים: במסגרת התוכנית באוניברסיטת אריאל, יילמד בין השאר מחקרו של פרופ' רונן א. כהן על אודות קהילת הטרנסג'נדרים באיראן, והסטודנטים ייחשפו לעולם מרתק וחושפני שמעטים בישראל יודעים את פרטיו.
על מנת להבין קצת יותר, ביקשנו מפרופ' כהן, המכהן כראש המרכז לחקר המזרח התיכון ומרכז אסיה וראש התוכנית לתואר שני בלימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, שיסביר לנו קצת יותר על מחקרו.
נאורה או שמרנית?
איראן, על שלל מורכבותה הפוליטית והדתית, נתפסת בעיני רבים כחידה לא פתורה, שבה הדמיון עולה לעתים על המציאות. הקהל הישראלי, שנתון תחת איום קיומי בחסות הרפובליקה האסלאמית באיראן, עוד יתר חשדן לכל מציאות מודרנית מתפתחת שמדינה זו יכולה להציג, כי בעיניו, משטר שמבקש לחסל מדינה אחרת לא יכול להיות מודרנית מתפתחת. אך מדינה לחוג וחברה לחוד, שכן, גם בישראל, רבים לא מוצאים בשלטון את הייצוג החברתי שלהם.
איראן הקדומה, לצד זו המודרנית, נמצאת במתח תמידי בין העולם הפרסי הנאור לבין הדת השיעית, שלרוב לא זוכה להכרה כדת מתקדמת וההפך – אלא כדת חשוכה וארכאית, שכל מהותה הוא בהתנצחות מול העולם הסוני והתביעה המקורית לשלוט על עולם האסלאם.
איראן של היום שונה בתכלית מזו שהייתה לפני המהפכה האסלאמית ב-1979, ובעיני עיניים מערביות, מדובר בשינוי לרעה. אולם, במחקרים שנערכים במחלקה ללימודי המזרח התיכון והחוג למדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, עולה תמונה שונה, המציגה את החברה באיראן, ואת המשטר שמנהל אותה, כמדינה בעלת פוטנציאל מודרני, בעלת פסיקה הלכתית מתקדמת, אך עדיין – בעלת חברה מסורתית שמסרבת לעתים ליישר קו עם הפסיקות ההלכתיות שנוגעות בעיקר במיעוט חברתי כמו קהילת הטרנסג'נדרים.
השילוב המיידי של צמד המילים טרנסג'נדרים ושל ניתוחים לשינויי מין באיראן נשמע קצת מורכב ואולי דמיוני, לא? ובכן, זה קורה. על מנת להבין קצת יותר, נבחן קודם את השאלה - מיהו טרנסג'נדר. למעשה, זהו אדם שחי בעימות מתמיד בין המגדר – כפי שהוא מזהה את עצמו מבחינה מינית, ובין המצב הביולוגי שלו – זכר או נקבה. כלומר, אדם שנולד כזכר יכול להרגיש שהוא דווקא אישה, ולהפך.
מתברר שהתופעה הזו לא פוסחת גם על מדינות שמרניות כמו איראן, שכן, גם באיראן חיים טרנסג'נדרים - וממש לא מעט.
למרבה הפתעה, המדינה האסלאמית מעודדת ומאפשרת לאותה קבוצה, במימונה המלא, לעבור ניתוחים לשינויי מין מתוך הכרה דתית והלכתית, כי נפש שאינה מחוברת לגוף תתקשה לעבוד נכונה את אלוהיה ולמצוא את ייעודה הדתי ואף החברתי.
אותה קהילה זוכה לתמיכה מלאה מהמדינה האיראנית, אם בהחלפת תעודת הזהות, עזרה במציאת דיור, ואפילו במתן סבסוד למעסיקים שיעסיקו אותם. למרות זאת, אותה קהילה מיוחדת, למרות העזרה הממסדית, מתקשה למצוא את מקומה החברתי, שכן העם השיעי, שרובו מסורתי, הרואה את עצמו גם מתקדם ומודרני, עדיין רואה בתופעה זו כתופעה שיש לדחות ולא להכיל חברתית.
המאבק להכרה דתית היה ארוך ומייגע, אך במידה רבה זכה המאבק לתמיכה אישית של מייסד הרפובליקה האסלאמית, האיתאללה ח'ומייני, שנתפס בעיני רבים כשמרן רדיקלי, אך בפסיקותיו הרבות, שנגעו ברווחת הפרט, היו חידושים מפליגים שחלק מהקהילות השיעיות במזרח התיכון, למשל בעיראק, סירבו לקבל.
גם לאחר הפסיקה המרעישה באמצע שנות השמונים, פסיקה שהתירה לגבר להמיר את מינו לנקבה, הדבר לא קרה כל כך מהר, שכן, הפסיקה הקדימה את התהליך החברתי התודעתי ואת מוכנות המערכת הרפואית לשינוי שכזה. המקרה הראשון נאלץ לבצע את הניתוח בתאילנד ועם חזרתו לאיראן, הוא-היא למעשה יצרו היסטוריה שחתומה על שמו של ח'ומייני.
אבל למרות השינוי והפסיקה המתקדמת והמהפכנית, העם עצמו, זה שאמור לקיים את צווי ההלכה והפסיקה, לא מיהר להתנתק מהתדמית או ממנהגים או שהדימוי החברתי של הטרנסג'נדרים ולמעשה המשיכו להתייחס את הטרנסים כמוטציה חברתית וביולוגית. על אף שמוסדות המדינה הצליחו ליישר קו בכל הנוגע לטיפול המערכתי והחברתי בטרנסים, מדובר באחד המקרים הבודדים באיראן, בו השלטון מקדם תמורה מינית-חברתית משמעותית המקבילה לקיים במדינות מערביות מתקדמות, בעוד העם עצמו דוחה לרוב את המיעוט המיני הזה. יוצא אם כך, כי למרות העזרה הממשלתית – אותה קהילת טרנסג'נדרים שהמירה את מינה – נותרת קהילה דחויה כפי שהייתה לפני הניתוח לשינוי המין.
פרסית או טורקית?
תוכנית הלימודים לתואר שני מתבססת על הידע התיאורטי והמעשי המחבר בין עולמות המדע השונים אך המשלימים – מזרח התיכון ומדעי המדינה. היכרות מעמיקה זו של שני העולמות מהווה את הבסיס לפיתוח יכולות של ניתוח מחקריות עמוקות. בלימודי התואר השני, יודגשו תחומי מחקר מגוונים בנוגע למזרח התיכון, בגישה אינטרדיסציפלינרית בהם מתמקדת המחלקה גם בלימודי התואר הראשון, וביניהם: מדעי המדינה שבתוכו לימוד פוליטיקה ישראלית, יחסים בינלאומיים, חקר סכסוכים, לימודי ביטחון, וכן ספרות ותרבות ערבית.
הסטודנטים יידרשו להתמחות בפיתוח ויישום כלים מתודולוגיים מתקדמים, וברכישת שפה מזרח תיכונית נוספת (פרסית או טורקית) או הרחבה מעמיקה בלימודי הערבית, שפה אותה רכשו במהלך לימודי התואר הראשון.
הסטודנטים בתוכנית יביאו לידי ביטוי את יכולות המחקר והניתוח שלהם בהתייחס לתהליכים מזרח תיכוניים בעבר ובהווה. חשוב לציין שדגם ייחודי זה בישראל, קיים בתצורות מקבילות במוסדות אקדמיים מובילים בעולם, המקיימים תכניות לתואר שני בלימודי המזרח התיכון, ומשלבים – במוצהר או במשתמע – נדבכים חשובים בלימודי מדע המדינה באמצעות בניית תכניות ייחודיות.
בשיתוף אוניברסיטת אריאל בשומרון
