"החוסן האישי והקהילתי - האחריות שלנו כלפי החברה"

בשיתוף מפעל הפיס

אחד המבחנים החשובים ביותר של החברה הישראלית בשנים הקרובות יהיה היכולת שלנו להעניק מענה אמיתי ומתמשך להשלכות הנפשיות והחברתיות של התקופה הזו”, כך אמר יו”ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי, בדברים שנשא אתמול בכנס המומחים החמישי של מפעל הפיס, שנערך במוזיאון תל אביב לאמנות.

לארי הדגיש כי מדובר במשימה לאומית המחייבת שותפות רחבה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכת הבריאות, אנשי המחקר והטיפול וארגוני החברה האזרחית.

“שלוש שנים חלפו מאז 7 באוקטובר. החברה הישראלית עברה מאז טלטלה עמוקה, והשלכותיה ניכרות בחיי היום־יום, במערכת החינוך, במקומות העבודה ובקהילות ברחבי הארץ. הטראומה אינה פועלת לפי לוחות הזמנים של המלחמה, וגם לשיקום הנפשי אין תאריך סיום שניתן לסמן ביומן.

“אנחנו יודעים שמצוקה נפשית מתמשכת עלולה להוביל גם להתנהגויות סיכון ולהתמכרויות, לעיתים מתוך ניסיון למצוא הקלה לכאב. לכן, הקשר שבין הטראומה להתמכרויות מחייב אותנו להשקיע במניעה, בזיהוי מוקדם ובהנגשת סיוע מקצועי. ככל שנדע לזהות מצוקה בזמן ולהציע מענה מתאים, כך נוכל לסייע לאנשים רבים יותר ולמנוע הידרדרות למצבים מורכבים”.

בדבריו התייחס לארי גם לאתגרי השיקום הנפשי והקהילתי ולמחויבותו של מפעל הפיס להרחבת המענים בתחום: “איך משקמים חברה שלמה אחרי שלוש שנים של טראומה מתמשכת? אנחנו יודעים לשקם כבישים, לבנות מחדש בתים ולהחזיר תשתיות לפעולה. אפשר לתכנן את העבודות, להגדיר תקציבים ולקבוע לוחות זמנים. אבל איך משקמים תחושת ביטחון? איך מחזירים לאדם את היכולת להרגיש שהקרקע יציבה מתחת לרגליו? ואיך מסייעים לקהילה שלמה לחזור ולהאמין בעתיד שלה?

“בשנים האחרונות אנחנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים בהקמת מרכזי חוסן, בתוכניות טיפול ובתמיכה בעמותות הפועלות בתחומי בריאות הנפש והשיקום. בין היתר, אנחנו שותפים להקמת המרכז הלאומי לבריאות הנפש וההתמכרות בירושלים, יחד עם עיריית ירושלים, האוניברסיטה העברית, הדסה ושותפים נוספים. חיזוק החוסן האישי והקהילתי הוא חלק מרכזי מהאחריות שלנו כלפי החברה הישראלית.

“החברה הישראלית הוכיחה במהלך המלחמה פעם אחר פעם את כוחה בשעת חירום. ראינו התגייסות יוצאת דופן, ערבות הדדית ויכולת מרשימה של אנשים וקהילות לעמוד מול אתגרים עצומים. כעת ניצב בפנינו מבחן חשוב לא פחות: היכולת להפוך את אותה ערבות הדדית למחויבות ארוכת טווח, שתבטיח כי אדם המתמודד עם מצוקה יוכל למצוא מענה, שמשפחה הזקוקה לתמיכה תדע שיש לה כתובת, ושקהילות שנפגעו יקבלו את הכלים והמשאבים הדרושים להן כדי להשתקם ולצמוח”.

קשובים לצרכים מהשטח

כנס המומחים הפגיש חוקרים, פסיכיאטרים, אנשי טיפול ונציגי ארגונים חברתיים, ועסק בהתמודדות עם השלכות הטראומה המתמשכת ובקשר בינה לבין התמכרויות.

במהלך הכנס הוצגו מחקרים וממצאים, נדונו המחירים החברתיים והכלכליים של הפגיעה הנפשית ונבחנו גישות טיפול מתקדמות. בין הנושאים שעלו היו הקשר בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) להתמכרויות, הצורך בטיפול משולב במצבים שבהם טראומה והתמכרות מתקיימות זו לצד זו, וחשיבות הזיהוי המוקדם ומערכות התמיכה לאורך זמן.

לצד ההרצאות והדיונים המקצועיים, השתתפו בכנס גם השחקנית מיה דגן, הזמר רביב כנר והמדליסט האולימפי ארטיום דולגופיאט, ששיתפו בסיפוריהם האישיים והביאו לבמה את ההתמודדות האישית שלהם.

מירב ברנפלד, ראש מטה לשכת מנכ”ל מפעל הפיס ומנהלת אגף רגולציה ובקרה, התייחסה להתאמת פעילותו של הארגון לצרכים המשתנים של החברה הישראלית: “בעקבות המלחמה הרחיב מפעל הפיס את פעילותו בתחומי הטראומה, בריאות הנפש והחוסן, מתוך הקשבה מתמשכת לצרכים שעולים מהשטח.

"המפגשים עם אנשי המקצוע, הרשויות המקומיות והארגונים החברתיים מאפשרים לנו לזהות צרכים, לפתח שיתופי פעולה ולהתאים את המענים לאוכלוסיות שונות. אנחנו פועלים במגוון תחומים, ובהם טיפול, מניעה, הכשרת מטפלים, מחקר והעלאת מודעות, מתוך הבנה שלכל אדם ולכל קהילה נדרש מענה המתאים לצרכים שלהם”.

ברנפלד ציינה כי הכנס מהווה נקודת מפגש מסכמת לפעילות השנתית ומאפשר לשותפים ממשרדי הממשלה, מעולם המחקר והטיפול ומהחברה האזרחית לבחון יחד את האתגרים ואת כיווני הפעולה לשנים הבאות.

היא גם הדגישה את החשיבות שבהרחבת המענים למניעת התמכרויות, בדגש על ילדים ובני נוער, ואת הצורך להגיע גם למעגלים השני והשלישי של נפגעי הטראומה. ברנפלד קראה להעמקת שיתוף הפעולה עם משרדי הרווחה, הבריאות והחינוך, כדי להרחיב את היקף הסיוע ולהבטיח רצף של מענים מקצועיים לאורך זמן.

כיוונים חדשים בטיפול

אחד הנושאים המסקרנים שעלו בכנס היה הפוטנציאל הטיפולי של חומרים פסיכדליים בטיפול בהתמכרויות. מיכל דוברובינסקי, דוקטורנטית למדע המוח במכון לחקר הפסיכדליה של אוניברסיטת תל אביב ובית החולים איכילוב, הציגה מחקרים הבוחנים כיצד חוויות משנות תודעה עשויות להשפיע על דפוסי חשיבה והתנהגות לאורך זמן.

בהרצאתה הסבירה כי חומרים פסיכדליים משפיעים על פעילות המוח, בעיקר באמצעות מערכת הסרוטונין, ומשנים באופן זמני את התקשורת בין אזורים שונים בו. מחקרים מהשנים האחרונות בוחנים את האפשרות ששינויים אלה יתרמו להגברת הגמישות המוחית והפסיכולוגית, ויסייעו לאנשים המתמודדים עם התמכרויות לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות מושרשים.

מדובר בתחום מחקר מתפתח, המעלה אפשרויות חדשות לטיפול, לצד הצורך בהמשך בחינה מדעית של יעילות הגישות השונות ובטיחותן.

מחקר נוסף שהוצג בכנס עסק בקשר שבין הפרעת קשב וריכוז, טראומה והתמכרות. את המחקר הציג פרופ’ איל פרוכטר, יו”ר המועצה הלאומית לטראומה, שערך אותו יחד עם איריס שני, מנכ”לית עמותת “קווים ומחשבות”.

לפי הנתונים שהוצגו, בישראל חיים כ־350 אלף ילדים וכ־250 עד 300 אלף מבוגרים עם הפרעת קשב. בהיעדר אבחון וטיפול, הסיכון לנשירה מבית הספר התיכון גבוה פי 2.7, והסיכוי לאבטלה גבוה פי ארבעה.

המחקר הצביע גם על קשר בין הפרעת קשב לבין סיכון מוגבר להתמכרויות ולפוסט־טראומה. שיעור ההתמכרויות בקרב אנשים עם הפרעת קשב עומד על 4.8%, לעומת 1.92% באוכלוסייה הבוגרת, והסיכוי שלהם לפתח פוסט־טראומה גבוה פי 2.9.

לדברי החוקרים, השילוב בין הקושי בוויסות ובדחיית סיפוקים, המאפיין הפרעת קשב, לבין עוררות היתר הנגרמת בעקבות טראומה, עלול להגביר את הסיכון להתפתחות התמכרות. במקרים אלה, השימוש בחומרים ממכרים עשוי לשמש ניסיון להתמודד עם זיכרונות קשים ועם הצפה רגשית.

מוטי בוקצ׳ין, דובר זק״א, סיפר בכנס על המחיר הנפשי של החשיפה למראות הקשים, ההתמודדות עם הטראומה והצורך להכיר בפצעים שלא תמיד רואים. "ב־7 באוקטובר היינו בדרך לדרום, כשכל העולם רק ניסה לברוח משם. לא באמת מבינים מה מחכה לנו שם, ואז כשאנחנו מגיעים למקום אנחנו מבינים את הכמות. לא אשכח את זה - בקשר המבצעי שלנו, חיים אוטמזגין, אחד המפקדים אצלנו, מגיע לשטח בין הראשונים ואומר 'אני צריך משאית... משאיות'. ואנחנו אומרים: 'אוקיי, משאיות עם ציוד?'. הוא אומר: 'לא לא לא. אני צריך משאיות לפנות נרצחים, הרוגים'. פעם ראשונה שאני חווה פחד אמיתי-אמיתי.

"אני מגיע הביתה, מתקלח מהר, אשתי מכינה לי מרק חם ואני נכנס למיטה. היא נכנסת לחדר שינה, רואה אותי מחוסר הכרה, שוכב במיטה עם ממש קצף בפה... בסוף התעוררתי בבית החולים. איך אמרו פה קודם - כל המדינה עברה טראומה. אז גם זק"א הם בין נפגעי ההדף הזה".

הממצאים שהוצגו בכנס מדגישים את החשיבות שבזיהוי מוקדם של מצוקה נפשית, בהרחבת הנגישות לטיפול ובפיתוח מענים המשלבים בין טיפול בטראומה לבין טיפול בהתמכרויות.

איציק לארי: "מצוקה נפשית מתמשכת עלולה להוביל גם להתנהגויות סיכון ולהתמכרויות, לעיתים מתוך ניסיון למצוא הקלה. לכן, הקשר שבין הטראומה להתמכרויות מחייב אותנו להשקיע במניעה, בזיהוי מוקדם ובהנגשת סיוע מקצועי"

מירב ברנפלד: “בעקבות המלחמה הרחיב מפעל הפיס את פעילותו בתחומי הטראומה, בריאות הנפש והחוסן. אנחנו פועלים במגוון תחומים, ובהם טיפול, מניעה, הכשרת מטפלים, מחקר והעלאת מודעות"

בשיתוף מפעל הפיס