בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון
השם של גלילאו אולי מוכר, אבל מרבית האנשים לא מעריכים במלואה את ההשפעה העצומה שיש לו על החיים שלנו היום. גלילאו, שחי בין השנים 1564 ועד לשנת 1642 הספיק ב- 78 שנותיו לחקור ולהשפיע כמעט על כל תחום בחיי היום-יום שלנו. מהירח ועונות השנה ועד היחסים שבין המדע והדת– נושא שעדיין מעסיק אותנו היום, בטח בישראל.
בשל כל אלה, המכון הטכנולוגי חולון – HIT, מהמוסדות האקדמיים המובילים בישראל, החליט לשים את גלילאו גליליי במרכזו של "כנס המדענים הדגולים". מידי שנה הכנס מוקדש למדען דגול ולהישגים שהותירו חותם אחריו. כך למשל הכנס הקודם הוקדש לאנדראס ווסאליוס – רופא ופרופסור שנחשב לאבי האנטומיה המודרנית ולימד אותנו במפורט על האופן שבו בנוי גוף האדם.
הכנס ב'סדרת המדענים הדגולים' שבמרכזו גלילאו גליליי ייערך ביום שני 2.11.2026 | 17:00-8:30 | במכון הטכנולוגי חולון, אליעזר הופיין 59, חולון.
"גלילאו גליליי חי ופעל בתקופת התפר בין ימי הביניים לעת החדשה". מסביר יוזם הכנס, המתמטיקאי פרופ' אדיר פרידור, יו״ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון. "הוא נחשב בעיני רבים כאבי המדע המודרני. הוא שקבע שהמדע חייב להתבסס על תצפיות, ניסויים, מדידות וגזירת חוקי הטבע. הוא טען כי "הבנת הטבע דורשת הבנת שפתו – המתמטיקה". הוא לעיתים מזוהה רק עם הטלסקופ, אך כשמעמיקים יותר בדברים שחקר, הבין וביסס, אלה מעוררים התפעלות אפילו בימינו.
לכל הגילויים שלו יש הקשרים אקטואליים – כמו הבנת מערכת השמש, כדור הארץ והירח, מה קורה בנפילה חופשית, תופעת החיכוך - מבזבזני האנרגיה הגדולים של האנושות ועוד".
לא רק טלסקופ
הטלסקופ הראשון הומצא בהולנד בשנת 1608 אך גלילאו גליליי שכלל אותו והשתמש בו לתצפיות השיטתיות הראשונות בהיסטוריה על גרמי השמיים.
"ב- 1610 צפה גלילאו בכוכב הלכת צדק באמצעות הטלסקופ שאותו שכלל וראה ארבעה 'כוכבים' ליד צדק" מספר פרופ' אדיר פרידור: "לאחר שצפה בהם מספר לילות ברציפות הוא הסיק כי אלה אינם כוכבים, אלא ירחים המקיפים את צדק. מכאן גזר מסקנה מהפכנית - אם יש גרמי שמים המקיפים את כוכב צדק, אז ההנחה שהייתה מקובלת עד ימיו, שכדור הארץ הוא מרכז היקום והכול סובב סביבו - איננה בהכרח נכונה. זה אחד הגילויים הכי חשובים שלו: אישוש העובדה שכדור הארץ נע סביב השמש - ולא ההפך, כפי שהאמינו כמעט אלפיים שנה, מאז אריסטו. האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס אומנם היה הראשון שהגה את הרעיון אך חשש לומר אותו בקול רם".
הוא מספר על תגלית נוספת הקשורה לפני הירח: "גלילאו הביט בירח ומצא שהוא איננו כדור חלק ומאיר כפי שהצטייר ממשנתו העתיקה של אריסטו, ונקבע על ידי הכנסייה כעקרון בלתי מעורער. הוא מצא כי בירח הרים ובקעות, רכסים ומכתשים, אזורים מוארים ומוצללים, בדומה לפני כדור הארץ". בהקשר הזה ד"ר עמוס בר-דע, מהמכון הטכנולוגי חולון ידבר על האופן שבו גלילאו ניגש לדברים – באמצעות תצפיות ומדידות, ללא תיווך, כשהוא מכוון את הטלסקופ לשמיים וקורא ישירות ב"ספר הטבע".
אלא שדווקא הגילויים המדהימים של גלילאו - הביאו עליו אסון. כמי שנולד באיטליה, מדינה קתולית שבה הכנסייה שלטה, הוא שילם מחיר כבד על העימות מול הכנסייה.
לדבריו של פרופ' אדיר פרידור: "גלילאו פרסם את תגליותיו בספר 'דיאלוג', אבל ניסה לעשות זאת בצורה מתוחכמת בגלל שחשש מהכנסייה. הוא תיאר שלושה חברים, המשוחחים ביניהם אודות תופעות הטבע - אלא שהיה ניכר כי גלילאו עצמו מדבר מפיו של אחד מהשלושה ולכן יצא עליו זעמם של ראשי הכנסייה, לרבות האפיפיור. גלילאו עמד למשפט האינקוויזיציה, חשש מהעינויים וחתם על מסמך שבו הוא מכחיש את המודל ההליוצנטרי (שקובע שהשמש נמצאת במרכז מערכת השמש - ולא כדור הארץ). עם זאת, בשנת 1633 הוא נשפט והורשע על ידי האינקוויזיציה בעוון 'חשד כבד לכפירה', נדון למעצר בית ונאלץ לבלות את עשר שנותיו האחרונות בדלות ובבדידות - ובחלקן אף איבד את מאור עיניו". במסגרת הכנס ידבר פרופ' נתן אביעזר מאוניברסיטת בר-אילן אודות יישוב הסתירות בין תורה למדע בבריאת העולם. על רקע הוויכוח המר המפורסם בין גלילאו לבין הכנסייה, הוא יציג תוכנית למציאת התאמה בין הפרק הראשון בספר "בראשית" לבין הגילויים האחרונים במדע.
הקשר לגשרים שהפכו לאטרקציה תיירותית
גלילאו גליליי עסק גם בחוזק מבנים ובחן את בעיית החוזק של קורות הנשענות בנקודות שונות. הוא הגיע לתובנות אודות קריסה ממשקל עצמי וכן כי מתקן מסתכן בשבר עצמי ככל שהוא גדול יותר – בין השאר, על סמך בעלי חיים בגדלים שונים וממדי העצמות שלהם. הידע המתקדם אודות חוזק קורות החל במחקרי גלילאו ואלה משפיעים על האופן שבו אנחנו בונים היום גשרים. בהקשר הזה, האדריכל פרופ' חיים דותן מהמכון הטכנולוגי חולון, שיזם והקים את גשר הזכוכית הגבוה והארוך ביותר בעולם בג'אנגג'יאג'יה שבסין, יחשוף את האתגרים שניצבו בדרך למימוש חזון גשר הזכוכית הראשון. מאז גשרים מזכוכית הפכו לאטרקציה תיירותית מובילה, ואפשר למצוא אותם גם בתאילנד, ווייטנאם, אינדונזיה ועוד.
לצד אלה יהיו שלל הרצאות מרתקות: ד"ר גלית ולנר מהמכון הטכנולוגי חולון תדבר על הקשר בין המדע המודרני לטכנולוגיה. פרופ' יוסף ורבין מהאוניברסיטה הפתוחה יעסוק ביחסות וסימטריה. פרופ' רון פולמן מאוניברסיטת בן-גוריון יעסוק בניסויים במפגש בין תורת הקוונטים לתורת היחסות הכללית, ד"ר מורן פרנקל-פינטר מהאוניברסיטה העברית תדבר על אסטרוביולוגיה וחקר ראשית החיים ופרופ' יעקב קליין ממכון ויצמן ידבר על חיכוך הגילגול ברמה המולקולרית, המביא ליצירת חומרי סיכה המיושמים אפילו בטיפול חדשני במחלת ניוון מפרקים.
בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון