מהכיתה לקליניקה: המהפכה השקטה של נשות החינוך בישראל לתחושת שליחות וקריירה רווחית "כשהשליחות נשחקת ומתחילה מהפכה"

יותר מ-800 מורות, גננות, סייעות ויועצות עזבו בשנתיים האחרונות את מערכת החינוך והסבו את עצמן למדריכות הורים. במקביל, הורים רבים שצוללים לתוך אינסוף מטפלים, יועצים ואבחונים, החליטו לקחת אחריות. אם כבר הן בעומק הסיפור, למה שלא יהיו הן אלה שיובילו אותו? זו לא טרנד. זו תנועה, מהפכה, שינוי אמיתי של נשים שהבינו שהן לא רוצות להמשיך להיות שקופות, מותשות או תלויות. הן רוצות שליטה, משמעות ופרנסה שמכבדת אותן

בר שימרון מנהלת מרכז במה מעצימה. צילום: פלג אלקעי

בשיתוף במה מעצימה

אז מה בעצם קורה כאן?

בר, מייסדת והבעלים של המרכז "במה מעצימה", משתפת מה קורה כאן בשנים האחרונות: תראי, ה"מהפכה" היא תנועה הולכת וגדלה של נשות חינוך ואמהות שמסרבות להמשיך להישחק בתוך מערכת שלא רואה אותן. הן עוזבות את המרוץ, לוקחות את הידע והלב שהשקיעו במשך שנים, ובונות לעצמן קריירה עצמאית כמדריכות הורים. זו לא רק הסבת מקצוע, אלא שינוי עמוק בתודעה: ממי שמחכה לפתרון מבחוץ למי שמובילה שינוי מבפנים, בוחרת את הדרך שלה ומרוויחה ממנה בכבוד.

בר שימרון מנהלת מרכז במה מעצימה, צילום: בר שימרון

ולמה שהן יצטרפו למהפכה הזו? במה היא שונה ממה שהכירו עד היום?

תראי, כשנשות חינוך ואמהות מצטרפות למהפכה הזו, הן מקבלות תשובה לשלוש שאלות קריטיות שמלוות אותן כבר הרבה זמן:

  1. הראשונה: איך בונים עבודה עם שליחות שלא שוחקת את הנפש, ולא נגמרת ב-38 ש"ח לשעה
  2. השנייה: איך מפסיקים להתלות באנשי מקצוע ולוקחים אחריות על השינוי בבית
  3. השלישית: איך סוף סוף משלבים בין הורות, קריירה וחיים מבלי לוותר על מי שאת באמת

בר שימרון, מנהלת ומייסדת "במה מעצימה", בכנס שקיימה להעצמת נשים בישראל

  כשיצאנו לבדוק מה נשים מספרות, התשובות העלו ספקות רבות לגבי איך מתנהלת מערכת החינוך היום ומה החוויה של אמהות עם ילדיהן… איך אומרים? תשפטו בעצמכן:

גם קרן שבעבר הייתה גננת, הבינה שהיא לא חיה יותר… רק 'מספיקה'

 קרן, גננת מהמרכז, השקיעה את כל כולה במשך 12 שנה בניסיון לשנות את מערכת החינוך מבפנים. היא יזמה תכניות רגשיות, למדה כלים חדשים, התנדבה בוועדות, ובנתה משחקים לתלמידים עד שעות הלילה. אבל בתוך המירוץ היומיומי היא גילתה את האמת הכואבת: במקום להרגיש שליחה, היא רק ניסתה להספיק.

כשקרן הגיעה אלינו, היא אמרה בתסכול "בתור גננת, אני בונה משחקים בלילה, משיקה תכניות רגשיות, מתנדבת בכל וועדה אפשרית. ובסוף מה שזוכרים ממני זה אם שלחתי את התמונה לוואטסאפ של ההורים בזמן או לא." ולאחר מכן הוסיפה "אומר לך יותר מזה, הנקודה שבה נשברתי הייתה כשישיבת הצוות של יום חמישי בלילה ביטלה לי את זמן האיכות היחיד עם הבת שלי… פתאום הבנתי, אני לא חיה! אני רק מספיקה…"

קרן עברה את ההכשרה של "במה מעצימה" לפני שנתיים, ובתוך חמישה חודשים בלבד הפכה למדריכת הורים עצמאית, שלא רק שינתה מקצוע, אלא שינתה לעצמה את חוקי המשחק. היום, במקום לעבוד כל היום סביב השעון, רק להספיק במקום באמת להשפיע, היא הגיעה למצב שהיא עובדת מתי שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה… ולא רק מרוויחה יפה מאוד, אלא גם יוצרת השפעה אמיתית על הורים וילדים.

"פעם הייתי מחכה שהילד יגיע לטיפול. היום אני פוגשת את ההורים לפני שהוא קורס, ועוזרת להם לשנות את הבית מבפנים. זה לא רק תיקון מקצועי, זה תיקון לנפש שלי. ובהתחשב בעובדה שאני מכניסה היום מעל ל 10,000 ש"ח בחודש, זה פשוט שינה לא את החיים."

היום, נשות חינוך מתעוררות ומבינות שהן לא חייבות להישאר בתוך זה

התופעה הולכת וצוברת תאוצה: יותר ויותר נשים מתוך מערכת החינוך קמות ומחליטות שעד כאן. בשקט, אבל בעוצמה גוברת, מורות, גננות, סייעות ויועצות עוזבות את מה שחלמו שיהיה שליחות־והפך לשחיקה יומיומית.
בר שימרון, מייסדת מרכז “במה מעצימה”, נחשבת לאחת הדמויות המשפיעות בישראל בתחום החינוך ההורי.
 עם תואר ראשון במדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה, תואר שני בפסיכודרמה עם התמחות בבית חולים פסיכיאטרי, וכיום בעיצומו של דוקטורט בפסיכולוגיה־היא מביאה איתה עומק קליני, ראייה טיפולית, וניסיון של מעל עשור בליווי משפחות ואנשי חינוך מכל רחבי הארץ.

בר משתפת: "אני כבר עשור בתוך התחום. הכשרתי מעל 3,000 נשים אבל בשנים האחרונות משהו השתנה. פעם הגיעו אליי נשים שרצו לעזור. היום הן מגיעות כי הן פשוט לא מצליחות יותר לשרוד את היום."

מה שבר מציינת משתלב היטב עם מה שנשות חינוך משתפות שוב ושוב בתקופה האחרונה: "אני אוהבת את הילדים, אבל המערכת גמרה אותי!"
 ואז אותן נשים מגלות שהן יכולות לקחת את כל הידע, הניסיון והלב שהשקיעו־ולהעביר אותו לסביבה חדשה. כזו שמכבדת, מתגמלת, ונותנת להן באמת להוביל.

הכשרה עם תוכנית מואצת לקריירה עצמאית

ההכשרה של מרכז “במה מעצימה”, בהובלתה של בר שימרון, נמשכת כחמישה חודשים בלבד, אבל בנויה כתכנית מואצת לקריירה עצמאית עם תוצאות מוכחות בשטח. היא משלבת שיטה פרקטית מבוססת נוסחאות, סטאז’ מודרך עם משפחות אמיתיות בליווי אישי, ומעטפת עסקית מלאה הכוללת בניית קליניקה, תמחור מדויק, שיווק ממוקד והגדרת קהל יעד ברורה. כל שלב בהכשרה נועד לאפשר לכל אישה לפתוח דף חדש עם שליחות ברורה, ביטחון מקצועי והכנסה שמכבדת אותה באמת.

"רוצה לשמוע משהו יותר מדהים מהכל? פיתחנו מסלול ושיטה כל כך פרקטית, שהרוב המוחלט של הנשים שמסיימות את ההכשרה כבר החזירו את ההשקעה עוד לפני שקיבלו בכלל את התעודה. את מבינה את הטירוף לאן הגענו? ולא רק זה - שההכשרה לא מסתיימת בקורס, היא מתחילה אותו עם תוצאה. זו השיטה היחידה בארץ שצמודה לתוצאות בזמן אמת. כי רק ככה אנחנו עושות מהפכה אמיתית בשטח."

(בר שימרון, מנכלית במה מעצימה)

הסיפור של קרן הוא לא מיוחד או בודד… אליו מצטרפים סיפורים רבים ששמענו כשהתחלנו לחקור יותר את הנושא

איילת, מורה לאנגלית, נחשבה לאחת הטובות. היא עשתה הכול לפי הספר, מילאה כל טופס, הגיעה לכל ישיבה ועדיין הרגישה שמשהו חסר.
 "לא עוד חומר. לא עוד בגרות. רציתי להשפיע על החיים עצמם, לא רק על הציון."
 המעבר להדרכת הורים התחיל בכלל מהמלצה של חברה. אבל ברגע אחד, בשיחה הראשונה שלה עם הורה, כשאותו אבא בכה ואמר לה:
 "תודה שאת לא שופטת אותי. אני לא ישנתי לילה כבר שלושה חודשים" – היא ידעה. היא הגיעה הביתה.

עידית, סייעת שילוב עם לב ענק, פחדה מהטכנולוגיה. המחשב הלחיץ אותה.
 "הבן שלי היה צריך לעזור לי לחבר את המצלמה בפעם הראשונה."
 אבל היום? היא מלווה שבע משפחות בשבוע, דרך הזום. והכנסה של מעל 18,000 ש”ח בחודש הפכה לדבר שבשגרה.
 "פעם פחדתי מהמחשב. היום אני פוגשת אנשים בעיניים גם דרך המסך."

ולירז, יועצת חינוכית ותיקה, ניסתה להחזיק אמונה במערכת עד הרגע האחרון.
 "אני הראשונה שתאמין בחינוך הציבורי. באמת. אבל משהו שם נשבר. הרגשתי שאני חלק ממערכת שמדברת שינוי אבל בפועל רק מדביקה פלסטרים."
 המעבר להדרכת הורים, מבחינתה, לא היה שינוי מקצוע אלא חזרה אמיצה לשליחות.
 "פתאום אני לא צריכה לפחד שאם אגיד את האמת - ההורה יפנה למפקחת. אני עובדת עם הורים שבוחרים בי. זה כמו לפתוח חלון אחרי שנים בלי אוויר."
 תוך ארבעה חודשים היא הודיעה למנהלת שלה שהיא לא חוזרת לשנה הבאה.

הדפוס חוזר על עצמו שוב ושוב

בר שימרון, מייסדת ‘במה מעצימה’, רואה את הדפוס הזה שוב ושוב: נשים שהמערכת כילתה להן את הרוח, ושבוחרות להחזיר לעצמן את האוויר.
 "אני לא מאשימה את המורות או הגננות. להפך, הן הגיבורות של הדור הזה. אבל כשהן לא מצליחות לנשום, להקשיב, לראות באמת - השליחות הולכת לאיבוד."

ובהדרכת הורים הכל משתנה?

"תראי, הנתונים לא משקרים - אנחנו לא עסוקות בלהכיל 35 ילדים לבד. אנחנו יושבות אחת על אחת עם הורה שמבקש שינוי ונותנות לו שיטה אמיתית, תוצאה מדידה, וחוויה של עומק.
 והחלק הכי מעודד? הן לא חייבות לקפוץ למים מיד. הן בונות את עצמן מהצד, בקצב שלהן.
 אומר לך יותר מזה - הרוב בכלל לא עוזבות מיד. הן פשוט מגלות שעם 5 שעות עבודה ביום, מהבית, הן כבר הכפילו את השכר. ואז
הבחירה ברורה.

"רק אחרי שהוצאתי 18,000 ש"ח על טיפולים, הבנתי שאני בכלל יכולה להיות בעצמי המדריכה של הילד שלי ולהרוויח פעמיים"

וזה לא נעצר רק באנשי חינוך. ככל שהתופעה התרחבה, יותר ויותר הורים, כאלה שלא מגיעים מהמערכת אלא פשוט מהלב, מצאו את דרכם לתחום.
 רובם הגיעו אחרי שניסו הכול: הדרכות פרטיות, אבחונים, טיפולים רגשיים, קבוצות הורים, סדנאות, הרצאות… כל פתרון שנראה היה שיכול לעזור לילד שלהם.אבל מתישהו, מספרת שימרון, משהו השתנה.
 "הם פשוט הבינו שהם לא יכולים להמשיך להישען על גורמים חיצוניים. אם הם רוצים באמת שינוי - הם צריכים להבין מה לעשות בעצמם."
 חלקם הגיעו מתוך מצוקה, אחרים מתוך חיפוש עמוק או סקרנות. אבל כמעט כולם, היא אומרת, חיפשו את אותו דבר בדיוק: דרך להבין את הילד שלהם באמת.
 לא תיאוריה. לא עצות מהצד. הבנה עמוקה, מבפנים. ומה שקרה תוך כדי הלמידה הפך את המסע האישי למשהו גדול הרבה יותר."הם לא רק למדו להדריך הורים אחרים - הם הפכו בעצמם למדריכי הורים. הם גילו את הכוח שלהם להשפיע, להנהיג ולשנות גם בבית וגם מחוץ לו."
 ושימרון מבהירה: "זו לא הייתה כוונתן מראש. אף אחת מהן לא התחילה כדי לבנות קריירה.
 אבל כשהן גילו שיש להן דרך, כלים וביטחון - הן לא יכלו שלא להעביר את זה הלאה.
 ובמקרים רבים, זו הייתה נקודת המפנה לא רק עבור הילדים שלהן, אלא גם עבור הזהות שלהן כאמהות, נשים ומובילות."

מהכאב האישי לשליחות אמיתית

לימור, אמא לשלושה, עברה כמעט כל מה שאפשר לדמיין: הדרכות פרטיות, קלינאיות תקשורת, ריפוי בעיסוק, קבוצות הורים, קבוצות פייסבוק, ים של מידע, והכפלה של התסכול.
 "כל פעם חשבתי שמצאתי את הפתרון. ואז חזרתי הביתה, הילד התפרץ ואני התפרקתי."
 בפנים, היא מתארת, היה כאוס.
 "את יודעת כמה כסף הוצאתי? בעלי כבר התעצבן ואמר לי - מספיק להוציא עוד ועוד כספים על זה."
 ואז, ברגע של כנות עצמית, היא שאלה את עצמה: אם אני כבר כל היום עוסקת בזה - למה שלא אלמד את זה באמת?היא ראתה פרסום של “במה מעצימה” ברשת.
 “משהו שם תפס אותי, הכנות של בר, האותנטיות לומר את האמת כמו שהיא, השיטה הפרקטית. זה פשוט דיבר אליי.”
 היא נרשמה באותו היום. לא כדי לשנות מקצוע אלא כדי להרגיש פחות חסרת אונים.
 שמונה חודשים אחר כך, היא עשתה את הבלתי צפוי: עזבה משרד עורכי דין יוקרתי, פתחה קליניקה מהבית והתחילה ללוות הורים בדיוק במקומות שהיא עצמה הייתה בהם.
 “אני לא רק חוסכת אלפי שקלים על טיפולים - אני מכניסה פי שלוש. ובעיקר - יש לי דרך. יש לי כלים. אני לא מפחדת יותר מהרגעים הקשים.”גם דנה, אמא לשניים, נכנסה לתהליך מתוך צורך אישי עמוק:
 "לא משנה מה ניסינו - כל ערב הסתיים בצרחות. הרגשתי שאני חיה בתוך מלחמה."
 היא נרשמה להכשרה כדי להבין את הילדה שלה.
 "לא תיארתי שאהפוך את זה לקריירה. היום אני לא רק פחות תלויה במטפלות - אני אחת כזו."ורוני, אם חד־הורית שהתמודדה לבד עם הכול, סיכמה זאת בפשטות כואבת:
 "בשלב מסוים הבנתי - אני לא יכולה להרשות לעצמי להישאר חסרת אונים. אז החלטתי להיות האדם שאני מחפשת לעצמי ולילדים שלי."
 היום, היא מלווה משפחות ועושה עם זה גם תיקון אישי.
 "כי בסוף - זו לא רק פרנסה. זו ההזדמנות להפוך את הכאב הכי אישי לשליחות."

חלק מבוגרות במה מעצימה

בוגרות במה מעצימה בקבלת תעודות ההכשרה צילום : בר שימרון ,

לא כל תעודה שווה את הנייר שעליו היא מודפסת

תחום הדרכת ההורים הפך בשנים האחרונות לאחד התחומים המבולבלים ביותר. נשים רבות שמעוניינות ללמוד את המקצוע הזה מוצאות את עצמן מול אינספור אפשרויות: מכללות, מיזמים פרטיים, “אגודות מוכרות” ו”הסמכות רשמיות” שנשמעות מרשימות...
 "אבל בפועל? אין מאחוריהן שום פיקוח ממשלתי."
 ובר מוסיפה: "אין רגולציה בתחום הזה וחשוב שנפסיק להעמיד פנים שיש. אין חוק שמפקח על הדרכת הורים, אין רישיון, ואין גורם מוסמך שקובע מי מוכשר ומי לא.”לדבריה של בר שימרון, גם מה שנראה כלפי חוץ כמו גוף רשמי - הוא לרוב מיתוג בלבד.
 “האגודה היחידה שקיימת היום היא יוזמה פרטית - שיתוף פעולה עסקי בין כמה מכללות. הן פשוט החליטו להקים אגודה ולהכיר אחת בשנייה. גם אני יכולה להקים מחר אגודה ולכתוב ‘מוכר על ידי’ - זה לא אומר כלום.”
 וגם השם של המכללה על התעודה? לא בהכרח ערובה לאיכות:
 “במקרים רבים זו עסקת מיתוג. המכללה מצרפת את הלוגו שלה, כי שולמה לה אגרה. היא לא מכירה את הסטודנטית, לא יודעת מה היא למדה, ולא ליוותה אף תהליך בפועל.”בניגוד למודל הזה, שימרון מדגישה:
 “ב’במה מעצימה’ אני מלווה אישית כל סטודנטית. כל אחת עוברת סטאז’ אמיתי מול משפחות, עם יומן יומי, פידבק מקצועי, ואחריות מלאה על תהליכים רגישים.
 אני לא מחלקת תעודות לפי נוכחות בשיעורים - אלא לפי מוכנות אמיתית להחזיק משפחה.”ומה שמפתיע לא פחות, זה שגם חברות הביטוח כבר מכירות בזה:
 “בוגרות ההכשרה שלנו מוכרות על ידי חברות הביטוח. למה? כי הן מתייחסות לרמת התהליך ולא לשם של המוסד.
 כל זה מהסיבה שאני לא בניתי קורס - אני בונה מקצוע. ואם אני חתומה על תעודה, אני יודעת בדיוק מה האישה שמקבלת אותה יודעת לתת.”

עכשיו ההזדמנות שלך להתחיל מחדש, ממקום של עוצמה

לנשים שמרגישות שמגיע להן יותר, יותר משמעות, יותר שליטה, יותר הכרה - זה הרגע לעצור ולהקשיב.

השבוע, בר שימרון תעביר שידור חי מיוחד, בו תציג את התחום המתפתח של הדרכת הורים, תחשוף את עקרונות השיטה הייחודית שפיתחה, ותסביר כיצד נראית ההכשרה בפועל: מהשלב הראשון, דרך הסטאז’ המודרך, ועד הליווי האישי והתכנית העסקית שמאפשרת לכל אישה לבנות לעצמה קליניקה עצמאית עם תוצאות אמיתיות.

"זו לא רק הזדמנות להכיר מקצוע חדש, זו הזדמנות לגלות את מה שיש בך, שאת אולי עוד לא הרגשת שמותר לך להפוך לקריירה."

להרשמה לשידור הקרוב ולהגשת מועמדות לתהליך ההכשרה, לחצי כאן:

http://barmagshima.co.il/pg_webinar/

בשיתוף במה מעצימה

כדאי להכיר