תובעים את המזהמים: עשיית עושר ולא במשפט

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ניב מאירסון, פעיל צדק סביבתי ועמית מחקר במשפט אקלימי באוניברסיטה העברית. השניים דיברו על הצורך בתביעת חברות מזהמות על התעשרות על חשבון הציבור, הדוגמאות מהעבר שמוכיחות כי זה אפשרי, ועל מה עושה האדם הפרטי אם הוא חש כי נעשה לו נזק סביבתי בידי חברה גדולה?

ברחבי העולם ובארה”ב בפרט, נעשה שימוש בעילה זו בתביעות נגד חברות דלקים מאובנים, אשר ניצלו את הידע שלהן על הנזקים הסביבתיים שנגרמים מפעולותיהן כדי לצבור רווחים לא הוגנים, תוך הסתרת המידע מהציבור. תביעות שהוגשו בארה”ב ובמיוחד בקליפורניה, מציגות דוגמאות מובהקות לנזקי שינויי האקלים שנגרמו על ידי תעשיות אלו. התובעים דורשים במקרים אלו החזר של רווחים שהושגו תוך פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. כעת, מחקר ישראלי חדש מנסה לבדוק את האופציה לממש עילה זו גם כאן.

משבר האקלים נגרם בין היתר מהתעשרותן של תעשיות נפט, פחם וגז על חשבון בריאות הציבור והסביבה, אך עמותה חדשה בשם "גחלילית", הפועלת למען אכיפה אזרחית, מבקשת לשנות זאת באמצעות עילת "עשיית עושר ולא במשפט". "אנחנו רוצים לא רק לתבוע על הנזקים שנגרמים, אלא גם על הרווחים שהחברות הללו גורפות תוך פגיעה בכולנו", מסביר ניב מאירסון, פעיל בעמותה. "המטרה היא להפוך את הזיהום ללא משתלם". העמותה שואפת לחייב את התעשיות המזהמות להחזיר רווחים שהושגו על חשבון הציבור והמשאבים הטבעיים, ובכך לייצר תקדים משפטי שיחייב אחריות סביבתית מוגברת.

בתביעות מסוג זה, אחד היתרונות המשמעותיים הוא שאין צורך להוכיח נזק ישיר או קשר סיבתי בין הנתבעים לנזק שנגרם. יתרון זה הופך את העילה לכלי חשוב במיוחד במקרים שבהם קשה להוכיח את הקשר הישיר בין גורם המפגע הסביבתי לבין הנזקים שנגרמו לאוכלוסייה. דוגמה בולטת לכך היא הזיהום במפרץ חיפה, שבו מתנהלת כיום תביעה שמטרתה להוכיח קשר בין רמות הזיהום הגבוהות לבין התחלואה המוגברת בסרטן באזור. במקרים כאלה, עילת "עשיית עושר" יכולה לעקוף את הקשיים המשפטיים ולעודד אכיפה משמעותית יותר כנגד גורמי זיהום.

אז מה בכל זאת נדרש להוכיח בתביעות מסוג זה? "צריך להראות שהחברות התעשרו באופן לא צודק ולהוכיח שהרווחים הללו לא הגיעו להן", מסביר ניב מאירסון. "כאשר מדובר בהפרת חקיקה סביבתית, זה פשוט יותר – החברות התעשרו על ידי הפרת החוק". עם זאת, הוא מדגיש כי הבעיה טמונה במחסור בכוח אדם לאכיפת החוקים. "חוסר האכיפה מאפשר לחברות להתחמק מעונש, וכך הן ממשיכות להתעשר על חשבון הציבור והסביבה."

הפעילות בישראל נמצאת עדיין בשלביה הראשונים, ולכן אין עדיין דוגמאות קונקרטיות להצלחות מקומיות. עם זאת, ההשראה לפעילות העמותה נובעת ממקרים מוצלחים ברחבי העולם. בארה"ב, למשל, התבצעו תביעות נגד חברות הטבק, שהתעשרו מפרסום מוצר מסרטן. פשרות שנעשו בתביעות אלו הניבו פיצויים בסכומים משמעותיים, שחלקם אף הועברו לתושבים. בשנים האחרונות מתחילות מדינות נוספות לתבוע חברות גם בנושאי אקלים, אך מוקדם עדיין להעריך את אחוזי ההצלחה בתחום זה.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה