בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
16 שנות מאסר נגזרו על עדי מזרחי, הרוצח של יורי וולקוב ז"ל במעבר חצייה בחולון. בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון המקל עם עדי מזרחי, שהורשע ברצח באדישות של יורי וולקוב ז"ל.
מזרחי הואשם בעבירת רצח חמורה יותר, עבירת רצח בנסיבות מחמירות, ובמהלך משפטו הכחיש את המיוחס לו. מאחר שהיו קשיים ראייתיים בהוכחה שאכן הדקירה גרמה למותו, הסתפקו בפרקליטות בסעיף מופחת במסגרת הסדר טיעון.
אך מה היה קורה לו מזרחי אכן היה מורשע בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות וכיצד הדבר היה משפיע על עונשו?
יורי וולקוב ז"ל נדקר למוות במעבר חצייה רק משום שהעז להעיר לרוכב האופנוע מזרחי. בימים הראשונים לחקירה, המשטרה ייחסה למזרחי עבירה של המתה בקלות דעת, אך לאחר זעם רב של משפחת הקורבן ובציבור הרחב ניתנה הבהרה מטעם המשטרה, לפיה דרישת המעצר היא בגין עבירת רצח בנסיבות מחמירות.
לדברי עו"ד רלי אבישר רווה, סנגורית פלילית, יש הבדל מהותי בין העבירות הללו, זאת על רקע הרפורמה בעבירות ההמתה.
"בסוף של יום", מסביר עו"ד אבישר רווה, "מזרחי הורשע בעבירה בסיסית של רצח. רצח בנסיבות מחמירות, לאחר התיקון והרפורמה בעבירות ההמתה, זו עבירת רצח שעונש מאסר עולם חובה לצידה, לעומת המתה בקלות דעת שהעונש בגינה הוא 12 שנות מאסר. בראש ובראשונה הפער המשמעותי הוא בענישה. הדבר הוא נגזרת של היסוד הנפשי, הלך הרוח, של נאשם שביצע את עבירות ההמתה ולפי זה נקבע האם זו תהיה עבירת רצח, נסיבות מחמירות זה בנפרד, או עבירה של המתה בקלות דעת והכל בסיס היסוד הנפשי של הנאשם. לכן, הפער הוא מאוד משמעותי".
עו"ד אבישר רווה מתייחסת לרפורמה שנכנסה לתוקפה בשנת 2019 בעבירות ההמתה. לדברי, עד אז היו בחוק הישראלי שלוש עבירות המתה - רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. הרפורמה למעשה פיצלה את עבירות הרצח וההריגה לארבע עבירות שונות שמטרתם לספק מענה טוב יותר לכל מיני מצבים שלא היו קודם לכן.
"כיום מונים את עבירת הרצח הבסיסית, אליה הוכנס יסוד נוסף של אדישות. כאן נבדק האם החשוד או הנאשם ברצח פעל מתוך אדישות לתוצאה שעלולה להיות למעשיו. השינוי הוא שבעבר סעיף האדישות היה חלק מעבירת ההריגה והיום היא חלק מעבירת הרצח".
"בנוסף", מוסיפה עו"ד אבישר רווה, "עבירת רצח בנסיבות מחמירות היא חמורה יותר.
החוק מונה 11 נסיבות שבהן הרצח ייחשב כרצח בנסיבות מחמירות כמו תכנון מוקדם, ביצוע רצח אגב ביצוע עבירה אחרת, רצח של קטין או חסר ישע, רצח באכזריות מיוחדת, רצח על רקע פעילות של ארגון פשיעה ועוד. שם עונש מאסר העולם הוא חובה, למעט סייג שמאפשר לביהמ"ש בנסיבות חריגות לתת עונש כמו בעבירת רצח בסיסית. לעומת עבירת הרצח הבסיסית, שם יש לביהמ"ש שיקול דעת – עונש של מאסר עולם או עד 30 שנות מאסר, ואפשר גם פחות".
עבירה נוספת, פחותה בחומרתה, היא המתה עם אחריות מופחתת. "זו עבירה שלא הייתה קיימת קודם", כך לדברי עו"ד אבישר רווה. "היא מונה מספר נסיבות שמאפשרות עונש של עד 20 שנות מאסר.
אם היה מדובר במישהו שקרוב לסייג של הגנה עצמית, יכול להיכנס תחת ההגדרה של עבירה זו. אם הייתה התגרות משמעותית של הקורבן בנאשם, שגרם והוביל למעשה ההמתה או אם הייתה הפרעה נפשית חמורה שלא הגיעה לכדי אי כשירות. 3 מקרים אלו נכנסים תחת הגדרת אחריות מופחתת, כאשר עונש המקסימום 20 שנות מאסר. המחוקק ייחד בסעיף זה גם מקרים של נאשם או מישהו שביצע את עבירת ההמתה על רקע מצוקה נפשית קשה, שמלווה, בגלל התעללות ממושכת. הכוונה הייתה לנשים (או לאחרים) שחוו התעללות ממושכת מבן זוגם, ולאחר שנים ארוכות ביצעו מעשה שגרם למותו. לפי החוק הקודם הן היו נאשמות ברצח וכרגע הסעיף הזה אפשר לגזור עליהם עד 15 שנות מאסר. ההבחנה משמעותית אבל הגבול הרבה פעמים הוא דק".
"עבירות נוספות", היא מפרטת, "הן המתה בקלות דעת ועבירה של גרימת מוות ברשלנות.
המתה בקלות דעת היא העבירה שעונש המקסימום שלה הוא 12 שנות מאסר והיא מתייחסת ליסוד נפשי שהיה בעבירת ההריגה. עבירת גרימת מוות ברשלנות נותרה כשהייתה".
- האם לסנגור יש יכולת לשנות את סוג העבירה?
עו"ד אבישר רווה: "כפי שציינתי, ההבחנה בין העבירות היא משמעותית אך הגבול הוא דק ומשכך, היכולת של הסנגור היא קריטית בעניין הזה, במיוחד בתיקון שלאחר הרפורמה. ההבחנה בין קלות דעת לבין אדישות, כשאדישות יכולה להיחשב כרצח בנסיבות מחמירות או רצח ברמה הבסיסית – זה תלוי הרבה פעמים באמירות ובהתנהלות הנאשם מיד לאחר האירוע ובנסיבות חיצוניות. לכן לסנגור תפקיד משמעותי כדי לגבש את היסוד הנפשי של הנאשם ואת העבירה שתיוחס לו בסופו של יום".
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה