האם יצליחו לשים סוף לתובענות הייצוגיות נגד העסקים הקטנים?
משרד המשפטים מקדם חקיקה שמטרתה לצמצם תביעות ייצוגיות קנטרניות בתחום הנגישות והספאם לאחר שהתברר כי הן אינן מגשימות את ייעודן ופוגעות בבעלי העסקים הקטנים
, עודכן
0השמעה
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
מספר התובענות הייצוגיות הגיע בשנה שעברה לשיא של 2,836, כך עולה מנתוני הנהלת בתי המשפט. לפי הנותנים רק 22% מהתובענות הייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות הסתיימו בתוצאה שמיטיבה עם הקבוצה המיוצגת, וכי 60% מהתיקים הסתיימו בהסתלקות של התובע מההליך. הנתונים הללו הובילו את משרד המשפטים לקדם חקיקה שנועדה לצמצם את מספר התובענות הקנטרניות המוגשות לבתי המשפט ולמנוע שימוש לרעה בכלי חשוב זה. זאת, במקביל לפסקי דין שיצאו לאחרונה מבתי המשפט המחוזיים, פסקי דין שמתחו ביקורת חריפה על תובעים ייצוגיים ובאי כוחם בניסיונם לגרוף רווחים על חשבון העסקים הקטנים בתביעות שיכלו להסתיים גם בפנייה לתיקון המחדל.
המגזר העסק, בדגש על העסקים הקטנים והבינוניים, הוא מגזר פגיע שמתמודד באופן יומיומי עם הקשיים השונים במדינת ישראל – מלחמה, מגפת הקורונה ועליות הריבית. מגפת התביעות הייצוגיות בנושאים שונים כמו נגישות של אתר האינטרנט או חוק הספאם, מאיימת גם היא לפגוע בו, ובמקרים רבים גם להוביל לקריסת העסקים הנתבעים.
לדברי עו"ד אסף בן חור, המייצג בעלי עסקים המתמודדים מול תביעות אלו, אף שחוק הנגישות מטרתו טובה, הוא מנוסח בצורה פופוליסטית ואינו ברור לחלוטין. "החוק", הוא אומר, "בא להגן על בעלי מוגבלויות כדי שתהיה להם נגישות וגישה לכל השירותים שיש לאזרחי מדינת ישראל, בין אם זה באתרי אינטרנט או בעסקים הפיזיים, זו מטרת החוק".
לשיטתו, תביעות ייצוגיות בנושאים הללו, עלולות בהחלט למוטט את העסקים הקטנים. "העניין", הוא מוסיף, "שהיום התביעות מופנות בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, יותר מאשר לעסקים גדולים שדווקא בהם הפגיעה יכולה להיות מינורית או שהם באמת יכולים להיעזר במשרדי עוה"ד גדולים, להוציא כפסים ולמסמס את התביעות, העסקים הקטנים לא יכולים לעשות את זה".
- האם כך הדבר באשר לתביעות ייצוגיות על חוק הספאם?
עו"ד אסף בן חור: "זה אותו רעיון. המקור היה מאוד טוב, אך כבר אז כאשר התחום הפוליטי והבחירות הוחרגו מהחוק, הבנו שמדובר בחוק פופוליסטי והוא לא באמת בא למנוע משהו. עדיין, עוה"ד רבים שולחים תביעות נגד ספאם, על דברים מינוריים ממש".
לדברי עו"ד בן חור, במבט לאחור של עשור ואף יותר, ניתן לראות שמרבית התביעות הייצוגיות באמת הוגשו נגד חברות ותאגידי ענק. "במקרים ההם", הוא אומר, "באמת היה בהן עניין של שיפור צרכני ושינוי מדיניות או שירות. היום אנחנו רואים שמרבית התביעות מוגשות, לצערי, כנגד בעלי העסקים הקטנים, העסקים הללו לא יכולים לעמוד בדבר הזה וזה הופך סכנה קיומית לעסק עצמו. הסכנה הגדולה יותר, מבחינתי, היא כאשר מגיעים אלי לקוחות ואומרים שהם מרימים ידיים. הם אומרים שהם התמודדו עם כל כך הרבה משברים כמו קורונה, מלחמה וריבית. התביעה שמוגשת נגדם היא הקש ששבר את גב הגמל, הם מתייאשים ורוצים לסגור את העסק. צריך להבין שאפשר להתגונן בפני התביעה ואפשר גם להתכונן ולמנוע אותה, אך זו בהחלט סכנה קיומית לעסקים".
- מה ההגנה הטובה ביותר לבעל עסק?
עו"ד אסף בן חור: "ראשית, יודעים היום שאם יש לבעל העסק איזה מוקד ששולח הודעות, כמו חברת רב מסר וכו', אז יש להקפיד על קבלת כל האישורים וניהול תקין, ומי שביקש הסרה אכן הוסר מהשירות. כך לגבי אתרי האינטרנט, יש לוודא שהוא עומד בתקן הנגיש, שיש תקנון נגישות ובכלל, שפועלים בהתאם לחוק. צריך להבין שגם אם מוגשת תביעה נגד בעל עסק בנוגע להנגשת אתר האינטרנט, והאתר הוא ב-80-90% נגיש, אז יש חובה לשלוח קודם כל מכתב התראה ולתת לבעל העסק את האפשרות לתקן את המחדל. מרגע שתיקן את המחדל הוא למעשה סיים עם התביעה הייצוגית. ראינו זאת בפסיקה האחרונה מבית המשפט המחוזי שעסק בתביעה על נגישות נגד עסק קטן.
השופט קבע שהתביעה קטנונית מאחר ובעל העסק תיקן את ההפרה. ככלל, ההמלצה לאותם בעלי עסקים היא להסתייע בייעוץ משפטי. אנחנו מלווים חברות רבות, אך גם לעקוב אחר העדכונים, של חקיקה ופסיקה. לא מצופה מבעל עסק שידע הכל אך מצופה שיהיה לו ליווי או ייעוץ משפטי שוטף כדי שלא להיקלע לסיטואציות האלו".
יש לכם שאלה לעורך הדין אסף בן חור ? ניתן ליצור עימו קשר בוואטסאפ
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה