הגייזרים הקפואים של הירח הזה משפריצים חיים לחלל

מתחת לקרום הקרח של אנקלדוס, הירח השישי בגודלו (מתוך 273 ירחים שזוהו עד היום בטבעות הענקיות) של שבתאי, מסתתר אחד הסודות המרגשים במערכת השמש: גייזרים עצומים פורצים מסדקים בקוטב הדרומי, ויורים סילוני מים וקרח בגובה מאות קילומטרים לחלל. התגלית המדהימה של החללית קאסיני שינתה את הבנתנו לגבי מקומות אפשריים לחיים מחוץ לכדור הארץ, והפכה את הירח הקטן (קוטרו אחד חלקי 25 מכדור הארץ) למטרה מרכזית בחיפוש אחר חיים בחלל.

הגייזרים התגלו ב-2005, כאשר קאסיני, ששוגרה ב-1997 ובילתה את השנים 2004-2017 בהקפות צילום סביב שבתאי, צילמה קילוחים אדירים הנפלטים מארבעה סדקים מקבילים המכונים "פסי הנמר". הסילונים מגיעים למהירות של 400 מטר לשנייה ומספקים את החומר לטבעת E של שבתאי. אך המפתיע באמת הוא הרכבם: מים, מלחים, מולקולות אורגניות מורכבות ואפילו סממנים של פעילות הידרותרמלית. זוהי למעשה דגימה מאוקיינוס תת-קרחי.

האוקיינוס הנסתר מתקיים בזכות תופעת חימום הגאות: כוח הכבידה האדיר של שבתאי מעוות את הירח במהלך הקפתו, מה שיוצר חיכוך פנימי וחום. האנרגיה הזו מספיקה לשמור על אוקיינוס נוזלי בעומק 10 ק"מ מתחת לקרח. נפח המים מוערך בכ-10% מנפח האוקיינוסים של כדור הארץ, והם נמצאים במגע ישיר עם ליבה סלעית חמה.

הממצאים מרמזים על תנאים ידידותיים לחיים: המים בעלי pH (רמת חומציות) של 8.5-9, דומה לאגמים ארציים. נמצאו מתאן, אמוניה ופחמן דו-חמצני – גזים שעל כדור הארץ מיוצרים לעתים על ידי חיידקים. גרגרי סיליקה ננומטריים מעידים על טמפרטורות של לפחות 90 מעלות צלזיוס בקרקעית האוקיינוס – תנאים דומים לפתחים הידרותרמליים בכדור הארץ, שם התגלו החיים הראשונים.

המולקולות האורגניות שהתגלו מסקרנות במיוחד: שרשראות פחמן המכילות חנקן וחמצן, מולקולות טבעתיות מורכבות, ואפילו מבנים שיכולים להיות סימנים לקיום חלבונים. ריכוז האנרגיה הכימית הזמינה מספיק תיאורטית לקיום חיידקים כמו אלה החיים ליד פתחים הידרותרמליים ארציים. חלק מהמולקולות מתפרקות מהר בקרינה, מה שמרמז שהן נוצרות ונפלטות באופן רציף.

משימות עתידיות להמשך חקר הירח ה"חי" כבר נמצאות בתכנון. נאס"א מפתחת גשושיות שיעברו דרך קילוחי הגייזרים, לאסוף דגימות ולחפש סימני חיים ישירים; משימת "מאתר החיים באנקלדוס" תוכל לזהות חומצות אמינו, שומנים ואפילו DNA; אחרות מתוכננות לנחות ולקדוח דרך הקרח. היתרון הגדול: בניגוד לאירופה, הירח של צדק, באנקלדוס אין צורך לקדוח עמוק - האוקיינוס מגיע אלינו באמצעות הגייזרים.

הגייזרים של אנקלדוס מסמלים שינוי פרדיגמה באסטרוביולוגיה. הם מראים שעולמות קרח רחוקים מהשמש יכולים להיות פעילים, ואולי אף "מאוכלסים”. אם נמצא שם חיים, המשמעות תהיה מהפכנית: החיים אינם תופעה נדירה, אלא כנראה נפוצים ביקום הרבה יותר ממה שחשבנו.

(הכתבה נכתבה באמצעות קלוד)