"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מדינות ללא מזומן: האם הכסף הפיזי בדרך להיעלם?
יש מדינות שבהן יותר אנשים יודעים איך משלמים בסמארטפון מאשר במטבעות ושטרות, ומדינות אחרות מנסות לאסור שימוש במזומן. האם זה לטובתנו או לרעתנו?
בדרך להיעלם? שטרות כסף. צילום: רוני שיצר

מדינות ללא מזומן: האם הכסף הפיזי בדרך להיעלם?

יש מדינות שבהן יותר אנשים יודעים איך משלמים בסמארטפון מאשר במטבעות ושטרות, ומדינות אחרות מנסות לאסור שימוש במזומן. האם זה לטובתנו או לרעתנו?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בשטוקהולם, נהגי אוטובוס כבר לא מקבלים מזומן. בכנסיות שוודיות, תרומות נאספות באמצעות אפליקציות. אפילו דוכנים בשוק מצוידים במסופי תשלום דיגיטליים. שוודיה, שהייתההראשונה באירופה להנפיק שטרות כסף ב-1661, עשויה להיות גם הראשונה לוותר עליהם לחלוטין – ושכנותיה הולכות אחריה לאותו כיוון.

זה המצב כיום: רק 9% מהעסקאות בשוודיה מתבצעות במזומן, לעומת 80% לפני עשור. בנורווגיה המצב דומה עם 11%, ובדנמרק עם 15%. לשם השוואה, בארה"ב עדיין מתבצעות 26% מהעסקאות במזומן, ובגרמניה – 48%.

מדינות אסייתיות לא נשארות מאחור: קוריאה הדרומית הציבה יעד להפוך לחברה נטולת מזומן עד 2025 (כלומר עד סוף השנה הנוכחית). בסין, אפליקציות כמו WeChat Pay ו-Alipay כבר שולטות בשוק, כשאפילו קבצנים ברחוב מציגים קודי QR לתרומות דיגיטליות.

היתרונות המפתים והסכנות הנסתרות

התומכים במהפכה מצביעים על יתרונות ברורים: מלחמה בהלבנת הון והעלמות מס, חיסכון בעלויות הדפסה ושינוע של מטבעות ושטרות (כ-60 מיליארד דולר בשנה בארה"ב בלבד), יעילות בעסקאות ומניעת גניבות. בתקופת הקורונה, התשלום הדיגיטלי נתפס גם כהיגייני יותר.

אך המבקרים מזהירים מפני עולם שבו כל רכישה מתועדת ומנוטרת, והזכות לפרטיות נמחקת לחלוטין מאחר שהממשלה והתאגידים יודעים בדיוק מה קניתם, מתי והיכן. במדינות בעלות ממשלים רודניים, היכולת לחסום חשבונות בנק הופכת לכלי דיכוי יעיל (ולא רק בהן – תשאלו את נייג’ל פראג’, פוליטיקאי בריטי שהוביל את קמפיין הברקזיט, ומצא את עצמו בשנים האחרונות נזרק מרוב הבנקים בבריטניה).

קשישים ואוכלוסיות מוחלשות סובלים במיוחד; כ-25% מהאזרחים המבוגרים בשוודיה מדווחים על קושי להתמודד עם הטכנולוגיה החדשה. עניים ללא חשבון בנק או סמארטפון מודרים מהכלכלה. תיירים מתקשים לנווט במציאות ללא מזומן.

המרד השקט של המזומן

באופן מפתיע, דווקא בשוודיה המתקדמת החלה תנועת נגד. ארגונים כמו Kontantupproret ("מרד המזומנים”) נלחמים לשמר את האפשרות לשלם במזומן. ב-2020, הפרלמנט השוודי חוקק חוק המחייב בנקים להמשיך ולספק שירותי מזומן בסיסיים.

גרמניה ואוסטריה מובילות את ההתנגדות האירופית, עם תרבות עמוקה של העדפת מזומן. הגרמנים זוכרים תקופות של היפר-אינפלציה וטוטליטריזם, וחוששים מריכוז כוח כלכלי. המשפט הגרמני "Nur Bares ist Wahres" ("רק מזומן הוא אמיתי”) משקף גישה תרבותית עמוקה.

מטבעות או לא להיות?

מומחים צופים שהעתיד יכלול מערכת היברידית – תשלומים דיגיטליים לנוחות יומיומית, ומזומן כרשת ביטחון למקרי חירום ופרטיות. אסונות טבע, מתקפות סייבר וקריסות של מערכות מזכירות את החשיבות של אמצעי תשלום שאינו תלוי בחשמל או אינטרנט.

השאלה אינה רק טכנולוגית, אלא פילוסופית: האם אנחנו מוכנים לוותר על האנונימיות המעטה שנותרה לנו? האם הנוחות שווה את המחיר של מעקב מוחלט אחרי כל העסקאות שלנו? התשובות לשאלות אלו יעצבו לא רק את ארנקינו, אלא את עתיד החירות האישית.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו