הבית החכם מת? זה מה שקרה לאנשים שרצו בית חכם, ויצאו טיפשים ופראיירים

המהפכה שהתהפכה

בשנים האחרונות, מיליוני צרכנים ברחבי העולם השקיעו כסף רב במכשירים חכמים שהבטיחו לשנות את חיי היומיום: נורות חכמות, טרמוסטטים חכמים, מנעולי דלתות דיגיטליים, מצלמות אבטחה מתוחכמות ורמקולים חכמים – כולם הפכו לחלק בלתי נפרד מבתים רבים, ואיפשרו שליטה על האורות מרחוק, הפעלה של המזגן עוד לפני שמגיעים הביתה, פתיחה אוטומטית של המנעול כשהוא מרגיש באמצעות הסמארטפון בכיס שלנו שהגענו הביתה, או להשגיח מהמשרד על הכלב או הילדים. אבל מה קורה כשהחברה שמפעילה את המכשירים הללו פושטת רגל, או משנה את המודל העסקי שלה? קלוד סייעה לנו להציג את התשובה המדאיגה.

דוגמאות מטרידות

אחד המקרים הבולטים התרחש עם חברת Revolv, שנרכשה על ידי גוגל ב-2014, וב-2016 הודיעה גוגל על סגירת השרתים של החברה, מה שהותיר את כל בעלי המכשירים עם רכזות ביתיות חכמות בשווי 300 דולר שהפכו לחסרות תועלת. הלקוחות לא קיבלו פיצוי או אפשרות להעביר את המערכת לפלטפורמה אחרת.

מקרה נוסף שהכה גלים היה של חברת Wink Labs, שב-2020 הודיעה ללקוחותיה שרכזות בית חכם שלה שנרכשו בתשלום חד-פעמי יעברו למודל מנוי חודשי. מי שסירב לשלם – מצא את עצמו עם ציוד ביתי חכם שאינו מתפקד. המהלך עורר זעם ותביעות ייצוגיות, אך הנזק כבר נעשה.

חלוצת הרמקולים החכמים Sonos עוררה סערה כשהודיעה על הפסקת התמיכה במכשירים ישנים יותר, ולאחר מכן ניסתה לכפות על לקוחות להחליף ציוד תקין לחלוטין רק כדי להמשיך ולקבל עדכוני תוכנה. לאחר ביקורת ציבורית חריפה, החברה נסוגה חלקית מהמהלך, אך האמון בה כבר נפגע.

וקשה לשכוח את אחד המשברים התקשורתיים הגדולים של תקופת הקורונה, כאשר יצרנית מכשירי הכושר החכמים Peloton הודיעה בקיץ 2021 כי אנשים שרכשו את ההליכון החכם שלה, שמחירו מעל 4,000 דולר (!), לא יוכלו להפעיל אותו אלא אם ישלמו מינוי חודשי של 40 דולר לחודש. מאוחר יותר היא חזרה בה מההחלטה האומללה לאור איומים בתביעות ייצוגיות, אך הנזק התדמיתי כבר נגרם.

לא רק הנזק התדמיתי לפלוטון – גם התקדים נקבע. לאחרונה ביצעה חברת FutureHome הנורווגית מחטף, כאשר הודיעה על פשיטת רגל, הוקמה מחדש עם אותה הנהלה ונעלה את המכשירים של עצמה על ידי עדכון תוכנה, בניגוד להסכם השימוש של החברה המקורית, ללקוחות שלא ישלמו דמי מינוי חודשיים. המנכ"ל אף איים לתבוע מתכנתים שיעזו לפרוץ את הנעילה של המכשירים שנרכשו בכסף מלא.

הבעיה הכמעט בלתי נמנעת

התופעה חושפת בעיה מהותית במודל העסקי של "האינטרנט של הדברים" (IoT): בניגוד למכשירי חשמל מסורתיים, שיכולים לעבוד עשרות שנים, מכשירים חכמים תלויים בתשתית ענן ובתמיכת תוכנה מתמשכת. כאשר החברה מפסיקה לתמוך במוצר, מאילוצים או מבחירה, המכשיר הופך לחסר ערך – גם אם החומרה עצמה תקינה לחלוטין.

המצב מחמיר כשחברות סטארט-אפ קטנות נכנסות לשוק עם מוצרים חדשניים, אך ללא יציבות פיננסית ארוכת טווח. צרכנים שמשקיעים במוצרים כאלה לוקחים סיכון משמעותי שהמכשיר שלהם יהפוך לבלתי שמיש תוך זמן קצר. אפילו חברות גדולות, כמו גוגל שהוזכרה למעלה, ו-Belkin, אולי יצרנית אביזרי האייפון ה"רשמיים" הוותיקה בעולם, שהודיעה לאחרונה על סגירת השרתים למותג המכשירים החכמים שלה, WeMo.

פתרונות אפשריים והמלצות

מומחי טכנולוגיה וארגוני צרכנים מציעים מספר כיוונים להתמודדות עם הבעיה: ראשית, חקיקה המחייבת חברות לספק תמיכה מינימלית למשך תקופה מוגדרת, או לפתוח את קוד המקור אם הן מפסיקות תמיכה; שנית, העדפת מכשירים התומכים בסטנדרטים פתוחים, כמו Matter, המאפשרים תאימות בין יצרנים שונים, כך שגם אם היצרן נסגר, המכשיר ממשיך לעבוד.

בינתיים, מומלץ לצרכנים לבחון היטב את היציבות הפיננסית של החברה לפני רכישה, להעדיף חברות מבוססות עם היסטוריה של תמיכה ארוכת טווח, ולשקול האם המכשיר יכול לתפקד, לפחות באופן בסיסי, גם ללא חיבור לענן.