האם נחשפה הסיבה האמתית לדחיית חזרתה של ראיינאייר לישראל?

החלטה של חברת התעופה האירית ראיינאייר שפורסמה השבוע עשויה להעיד על כך שדחיית חידוש טיסותיה לישראל לא קשורה כלל (או לפחות לא באופן ישיר) למלחמה המתנהלת כאן כבר כמעט שנתיים.

חברת התעופה השלישית בגודלה בעולם במספר הנוסעים השנתי הודיעה השבוע על הפסקת טיסותיה לנמלי התעופה בשטרסבורג, בְּריב וברז'ראק, ואיימה להפסיק לטוב אף לפריז, בעקבות החלטת הרשויות הצרפתיות להותיר על כנו את "מס הסולידריות" על כרטיסי טיסה, שעלה בחודש מרץ מ-2.63 יורו ל-7.40 יורו – עלייה של 180%.

"מס אסטרונומי זה הופך את צרפת לפחות תחרותית בהשוואה למדינות אחרות באיחוד האירופי כמו אירלנד, ספרד ופולין, שאינן מטילות שום מסי תעופה", הצהירה החברה בהודעה רשמית.

החברה כבר נטשה קודם לכן את נמל התעופה ואטְרי בצפון-מזרח המדינה, וכעת היא מכריזה על ביטול 25 קווי טיסה ו-750,000 מושבים בצרפת לעונת החורף. זהו מהלך חד ומיידי, שמראה שהחברה לא מוכנה לקבל החלטות שפוגעות ביכולת שלה להציע כרטיסים במחירי הרצפה שהפכו למזוהים איתה.

רווחיות קודמת לכל

ג'ייסון מקגינס, סמנכ"ל המסחר של ראיינאייר, ביטא זאת בפשטות: "בזמן שצרפת צריכה להתמקד בהתאוששות ובצמיחה, לראיינאייר אין ברירה אלא לצמצם את הקיבולת שלה לחורף 2025 ב-13% בגלל כישלון הממשלה הצרפתית לפעול נגד מס התעופה המזיק הזה".

החברה הבהירה כי "החלטה זו באה בעקבות אזהרות רבות מחברות תעופה ומנמלי תעופה צרפתיים כי העלאת המס תהפוך קווים רבים לצרפת לבלתי רווחיים – במיוחד בנמלי תעופה אזוריים ובמהלך עונת החורף".

משחקי מיקוח

החברה לא הסתפקה במקל בלבד, והציגה גם גזר: אם צרפת תבטל את המס, ראיינאייר מתחייבת להשקיע 2.5 מיליארד דולר, להביא 25 מטוסים חדשים, להכפיל את התנועה ליותר מ-30 מיליון נוסעים בשנה וליצור 750 מקומות עבודה נוספים באזורים הצרפתיים.

במקביל, החברה איימה להפנות את ההשקעות "לשווקים תחרותיים יותר באירופה, כמו שוודיה, הונגריה ואיטליה".

הקשר הישראלי: אותם עקרונות, מציאות אחרת

בעוד שראיינאייר מנהלת מאבק גלוי נגד צרפת על מיסים, האינטרסים שלה בישראל פחות ברורים: החברה דחתה את חידוש הטיסות שלה לישראללפחות עד סוף אוקטובר– אחרי עונת השיא שבה היתה יכולה ליהנות מהכנסות עתק מנוסעים ישראלים. מצד שני,כפי שדיווחנו כבר בשנה שעברה, הסיבה לא היתה חששות בטחוניים, אלא סכסוך עם רשות שדות התעופה, שדרשה מהחברה לשלם תעריף גבוה יותר על השימוש בטרמינל 3 כל עוד טרמינל 1 סגור.

לכן, נראה שהמקרה הצרפתי רלוונטי גם לנו: דחיית הטיסות לעונת השפל היא למעשה איום על רשות שדות התעופה לגרום לעומס כבד עוד יותר מהרגיל דווקא בעונת השיא. השאלה היא האם ישראל מוכנה להציע תמריצים כלכליים שיפתו את החברה לוותר על המשחק האכזרי הזה, שדופק את הנוסעים שנאלצים לשלם עשרות אחוזים יותר מהרגיל לעונה.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)