גבה גלים עד קטלני: אסונות הצונאמי הגדולים בהיסטוריה

צונאמי - המילה היפנית שפירושה "גל נָמֵל" – מתארת אחת מתופעות הטבע ההרסניות ביותר על פני כדור הארץ. אלה אינם גלים רגילים, אלא מעין קירות מים עצומים, הנעים במהירות עצומה ופוגעים בחופים בעוצמה הרסנית. במהלך ההיסטוריה המתועדת, אסונות צונאמי גבו מחיר כבד מהאנושות, והותירו צלקות עמוקות בתודעה הקולקטיבית. בזמן שהעולם כולו עוצר נשימה לקראת הצונאמי מהרעידה החזקה שהתרחשה הלילה בקמצ’טקה, ביקשנו מקלוד לספר לנו על גלי צונאמי הרסניים במיוחד, ולהסביר לנו מהם הנזקים שגל גדול יכול לגרום.

1. האוקיינוס ההודי, 26 בדצמבר 2004

האסון הטרגי ביותר בתולדות הצונאמי התרחש כאשר רעידת אדמה בעוצמה 9.1-9.3 מול חופי סומטרה באינדונזיה יצרה גלי צונאמי שהגיעו לגובה של עד 30 מטר במקומות מסוימים. הגלים נעו במהירות של 800 קמ"ש – מהירות דומה לזו של מטוס סילון – והגיעו לעומק של עד 2 ק"מ על היבשה באזורים מישוריים.

האסון פגע ב-14 מדינות סביב האוקיינוס ההודי, כאשר התמונות הזוועותיות מתאילנד, סרי לנקה, אינדונזיה והאיים המלדיביים היכו את העולם בהלם. למעלה מ-230,000 בני אדם נהרגו, מיליונים נותרו חסרי בית, ונזק כלכלי של מיליארדי דולרים נגרם לתשתיות תיירות וחקלאות. הגלים היו כה חזקים, עד שהגיעו לחופי קניה וסומליה, כ-7,000 ק"מ ממוקד הרעידה.

2. יפן, 11 במרץ 2011

את האסון הגרעיני בפוקושימה הזכרנו כבר בכתבה על רעידות האדמה החזקות ביותר – אך מה שגרם לו בפועל היה גל הצונאמי שנוצר בעקבות הרעידת בעוצמה 9.1 מול חופי טוֹהוֹקוּ. גלי הצונאמי הגיעו לגובה של עד 40 מטר באזורים מסוימים, ופלשו עד 10 ק"מ אל תוך היבשה. הגלים שפגעו בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה היו בגובה של 15 מטר “בלבד”, אך זה הספיק כדי לגרום לכשל במקורות האנרגיה החלופיים ובמערכת הקירור.

כ-20,000 בני אדם נהרגו או נעדרו, ועשרות אלפי מבנים נהרסו. הנזק הכלכלי הוערך בכ-235 מיליארד דולר, מה שהפך אותו לאחד האסונות הטבעיים היקרים ביותר בהיסטוריה. אך גרוע לא פחות: הקרינה הגרעינית שדלפה מהכורים בפוקושימה יצרה אזור אסור ברדיוס של 20 ק"מ סביב התחנה, שרוב תושביו לא חזרו עד היום.

3. ליסבון, 1 בנובמבר 1755

אחד האסונות המשמעותיים בהיסטוריה האירופית התרחש לאחר שרעידת אדמה בעוצמה מוערכת של 8.5-9.0 מול חופי פורטוגל יצרה צונאמי שהגיע לגובה של 30 מטר בחלקים מסוימים של החוף הפורטוגלי. הגלים פגעו בליסבון כ-20 דקות לאחר הרעידה והגיעו עד 200 מטר מקו החוף הרגיל. הגלים הגיעו עד לאיי ברבדוס, שם הם הסתפקו בגובה של מטר וחצי.

האסון הרס כ-85% מבנייני ליסבון, והרג בין 60,000-100,000 בני אדם בפורטוגל, ספרד ומרוקו. הצונאמי הגיע עד לחופי אנגליה, צרפת ואירלנד, ובגובה של 7 מטרים באזורים מסוימים של מרוקו. האירוע השפיע עמוקות על הפילוסופיה האירופית והעלה שאלות על האופטימיזם של הנאורות.

4. קרקטואה, 27 באוגוסט 1883

ההתפרצות הקטסטרופלית של הר הגעש קְרַקַטוֹאַה באינדונזיה יצרה צונאמי בגובה של עד 40 מטר שפגע בחופי ג'אוה וסומטרה. קול ההתפרצות נשמע במרחק של כ-4,800 ק”מ, והאפר הוולקני השפיע על מזג האוויר בכל רחבי העולם במשך שנים.

הצונאמי שנגרם מהתפרצות האי הגעשי הרג כ-36,000 בני אדם והרס מעל 295 עיירות וכפרים. הגלים היו כה חזקים שסחפו ספינת מלחמה הולנדית במשקל 2,240 טון ו"תקעו" אותה 2.5 ק"מ בתוך היבשה. האירוע הוכיח את הכוח ההרסני של התפרצויות געשיות ימיות ואת יכולתן ליצור צונאמי קטלני.

5. אלסקה, 9 ביולי 1958

הצונאמי הגבוה ביותר שתועד אי פעם – אך רחוק מאוד מהקטלני ביותר – התרחש במפרץ ליטוּיה באלסקה, כאשר רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 "בלבד" גרמה למפולת סלעים עצומה אל תוך המפרץ, ויצרה גל בגובה מדהים של 524 מטר מגובה פני הים. הגל זה, למרות שהיה מקומי יחסית, גרם להרס אדיר של הקרחונים באזור והדגים את הפוטנציאל הקיצוני של צונאמי בתנאים מסוימים.

מכיוון שהמיקום הזה מרוחק מאוד מישוב כלשהו, רק שני אנשים שהיו על סירה נספו באסון. שני דייגים אחרים שסירתם "רכבה" על הגל שרדו את האירוע המדהים הזה והצליחו לתעד את אחד האירועים הגיאולוגיים הייחודיים ביותר שנרשמו.

המקרה הזה הוא דוגמא קיצונית לכך שככל שזה נוגע לצונאמי, הכי גבוה אינו בהכרח הכי קטלני. כפי שהזכרנו, נזקי צונמי תלויים יותר בשטח היבשתי שהוא מגיע אליו ומה בדיוק יש בו.

לקחים

אסונות הצונאמי לימדו את האנושות על החשיבות הקריטית של מערכות התרעה מוקדמת. מאז הצונאמי של 2004, הוקמו מערכות ניטור מתקדמות באוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט. חיישנים תת-ימיים ומערכות תקשורת לוויניות מספקות התרעה של דקות עד שעות לפני הגעת הגלים – כפי שקרה בפברואר השנה, לאחר שרעידת אדמה בסנטוריני גרמה להתרעת צונאמי בישראל (אם כי בסוף לא הגיע לכאן גל מורגש).

עם זאת, זמן ההתרעה הקצר יחסית באזורי החוף מחייב הכנה מתמדת ותכנון חירום מוקפד כדי שבמקרה של אסון אמתי הנזק שייגרם, לפחות לחיי אדם, יהיה מינימלי.