בשנים האחרונות הולכים ומתרבים הקולות שקוראים לנו להתחשב בכדור הארץ ולמעט בטיסות מסחריות – בעיקר מצד אנשים שלא עולים על טיסות מסחריות, מפני שיש להם מטוסים פרטיים משלהם. כעת, נראה שמחקר מדעי חדש מוצא מהקשרו כדי לשרת את המטרה המוזרה הזו.
המסגור המוצא מהקשרו, שנראה כאילו נכתב בהשראת הסדרות "בעיית שלושת הגופים" שיצאו בשנים האחרונות (הגרסה הסינית ב-2023 והגרסה האמריקאית ב-2024), טוען כי בכל פעם שאתם ממריאים מנתב”ג, נוחתים ב-JFK או עוברים בכל נמל תעופה אחר, אתם מזמינים חייזרים במרחק של 200 שנות אור לפלוש אלינו כפי שעשו ה"סאן-טי" (או סאן-צי, בתעתוק צלילי) בספר המד”ב המהולל. לא רק זה – במקרה של ישראלים, אפילו עצם בטחונכם מודיע לחייזרים על מקומנו.
הטריילרים לשתי הסדרות המקבילות:
מה המחקר באמת אומר?
אבל אנחנו מעדיפים לקרוא את המחקר בהקשרו המקורי.
רַמירוֹ קַייסֶה סַיידֶה, סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת מנצ'סטר, הוביל מחקר שבדק כיצד "הדלפה אלקטרומגנטית נסתרת" מכדור הארץ תיראה לחייזרים המצוידים בטלסקופי רדיו דומים לשלנו. כוונתו היתה, ככל הנראה, להבין איך אנחנו יכולים לזהות אותות רדיו שמגיעים מציביליזציות תבוניות אחרות ביקום – אם כי שותפו למחקר, פרופ’ מייקל גארט, טען שהמטרה היא ללמוד איך להימנע מ"זיהום החלל" באותות רדיו שמסוגלים לחשוף את מיקומנו לגזעים תבוניים מתקדמים ואכזריים אפילו יותר מאיתנו.
הממצאים, שהוצגו בכנס האסטרונומיה הלאומי של החברה המלכותית לאסטרונומיה, מראים שמערכות רדאר בנמלי תעופה, המיועדות לזהות מטוסים מתקרבים לטובת פיקוח על המרחב האווירי, יוצרות יחד אותות רדיו בעוצמה של 2×10¹⁵ (כלומר, 2 ואחריו 15 אפסים, או 2 קוואדריליון) ואט – עוצמה חזקה מספיק כדי להתגלות על ידי טלסקופים דומים לטלסקופ גרין בנק במערב וירג'יניה במרחק של 200 שנות אור. הטווח הזה מקיף יותר מ-120,000 כוכבים, כולל עולמות שעשויים להיות ראויים למגורים ולהכיל תרבויות חייזרים עם טכנולוגיה דומה לשלנו.
לא רק התעופה האזרחית מעורבת בעניין: מערכות רדאר צבאיות יוצרות חתימה מובהקת עוד יותר, ומפיקות קרני אור ממוקדות וכיווניות שסורקות את השמיים כמו מגדלורים, ומגיעות לפליטה מצטברת של כ-1×10¹⁴ (כלומר, 1 עם 14 אפסים, או 140 טריליון) ואט בכיוונים ספציפיים. זה בדיוק סוג האות שתרבות חייזרית מתקדמת עשויה לפרש כאות של נוכחות צבאית מאורגנת. במלים אחרות: כבו את מערכות "כיפת ברזל", או שבקרוב נתמודד לא עם טילים חות’ים, אלא עם מתקפות של אי.טי!
המחקר בדק כיצד פליטות רדאר תיראינה כאשר הן נצפות ממערכות כוכבים סמוכות, כולל כוכב ברנארד (6 שנות אור) ו-AU Microscopii (32 שנות אור), באמצעות סימולציות מתוחכמות של האופן שבו האותות מתפזרים בחלל לאורך זמן. התוצאות חושפות דפוסים מובחנים שתלויים גם בהתפלגות הגלובלית של מתקני הרדאר וגם במיקומו של הצופה ביחס לכדור הארץ.
האם הם כבר בדרך?
העבודה מתבססת על מחקר קודם של סיידה, שהראה שאותות מאנטנות סלולריות יכולים להתגלות ממרחק של עד 10 שנות אור. רדאר נמלי תעופה מגיע הרבה יותר רחוק, מכיוון שהמערכות הללו מתוכננות במיוחד לסרוק נפחים גדולים של מרחב אווירי באופן רציף. ההשפעה המשולבת יוצרת חתימת רדיו שמשתנה כאשר כדור הארץ מסתובב.
כוכב הלכת החוץ-שמשי הקרוב ביותר עם פוטנציאל לקיום חיים, פרוקסימה קנטאורי b, נמצא במרחק של 4.2 שנות אור בלבד – כך שאין ספק ש"דליפת הרדאר" שלנו מגיעה אליו. אם קיימים שם חייזרים עם טכנולוגיה מקבילה לשלנו, הם כבר עשויים להיות מודעים לנוכחותנו.
המחקר מציע שאותות רדאר, המיוצרים כתופעת לוואי על ידי כל כוכב לכת עם טכנולוגיה מתקדמת ומערכות תעופה מורכבות, יכולים לשמש כסימן אוניברסלי לחיים אינטליגנטיים. האוניברסליות הזו היא מרכזית, מכיוון שכל תרבות מתוחכמת מספיק לפתח תעופה וטכנולוגיית רדאר כנראה תייצר חתימות אלקטרומגנטיות דומות.
לכן, אם קיימות תרבויות דומות סביב אחד מאלפי הכוכבים בטווח של 200 שנות אור, אנחנו עשויים לזהות את קיומן אם ננסה לזהות את אותות הרדאר מנמלי התעופה שלהן – אך השאלה הנצחית בכל הנוגע לחייזרים היא, כמובן, האם אנחנו מסוגלים להתמודד עם ההשלכות של יצירת קשר איתם.
(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו