מחוז Monmouthshire שבדרום וויילס בבריטניה הפך לאחרונה למחוז הראשון בבריטניה שבו כל המורים בחינוך היסודי וחטיבות הביניים מייעצים להורים להימנע מרכישת סמארטפונים לילדים מתחת לגיל 14. המהלך מגיע על רקע דיווחים מדאיגים על שימוש מופרז במכשירים, כאשר חלק מהילדים מבלים עד שמונה שעות ביום בבהייה במסכים שהם מחזיקים בידיהם.
הוגו האצ'ינסון, מנהל התיכון הכולל במונמות', מתאר מציאות מטרידה: "קיבלנו דיווחים על תלמידים שמחוברים (לרשת) בשתיים, שלוש וארבע לפנות בוקר". התופעה מתרחבת מעבר לשעות הלימודים, כאשר הפעילות הדיגיטלית המתרחשת בסופי השבוע ובשעות הלילה משפיעה על רווחתם הנפשית של הילדים ועל הישגיהם בלימודים.
חלק מהמערכות החינוכיות במדינה, ובכללן גם במחוז, כבר אוסרות על שימוש בסמארטפונים בתוך בתי הספר – אך המנהלים הבינו שעיקר הזמן שילדים מבלים עם המכשירים הוא מחוץ לחומות בית הספר. לכן, הם החליטו לעבור מהחלת חוקים בתוך בתי הספר להנחיית הורים איך להתנהג מחוצה להם.
תגובות הורים מעורבות
לפי כתבה שפורסמה ב-BBC, המדיניות החדשה מעוררת תגובות שונות בקרב הורים.
אמה, אם לשלושה ילדים, מתארת את הדילמה שלה עם בנה מונטי בן ה-12: "הוא הרגיש שהוא נשאר מאחור. הוא ישב באוטובוס בלי טלפון, בזמן שכל האחרים נסעו עם מכשירים". למרות הלחץ החברתי, היא מציעה לו "טלפון לְבֵנָה" – מכשיר ישן, שתומך רק בשיחות והודעות טקסט.
מצד שני, הורים אחרים, כמו ניקולס דורקינגס, רואים את הנושא באופן שונה. בנו קיבל סמארטפון כבר בגיל שמונה, והוא טוען שהמכשיר משמש אותו כאמצעי הרגעה ובילוי מדי פעם, אך הוא אינו חושב שבנו מכור למכשיר. להיפך: הוא רואה במכשיר אמצעי תקשורת חיוני בקרב הדור הצעיר.
קולות הילדים
הילדים עצמם מביעים עמדות מעניינות. לילי, תלמידה בכיתה ו', סבורה שגיל 14-15 הוא הזמן המתאים לקבל סמארטפון ראשון, כי עד אז הילדים יכולים לפתח יכולת טובה יותר להבדיל בין מידע אמיתי למידע מוטעה ברשת.
חברתה לכיתה, מורגן, חוותה את הבעיה על בשרה: היא קיבלה סמארטפון, אך החליטה להפסיק להשתמש בו לאחר שלמדה עליו בבית הספר. "לרוב הילדים פה יש סמארטפונים, והם פשוט 100% תמיד על המכשיר”. היא מספרת שאפילו כשהם כבר מגיעים אחד לבית של השני, הם יושבים אחד ליד השני ושולחים הודעות.
פתרון או יומרנות לשמה?
מונמות’שייר אינו המחוז הראשון בבריטניה שמתמודד עם הבעיה; מחוזות נוספים, כמו סנט אלבנס, בלפאסט וסוליהאל כבר פנו להורים בבקשות דומות – אך כאמור, המחוז הזה, שבו 9,000 ילדים בגילים אלה, הוא הראשון שבו כל עובדי המערכות החינוכיות – ציבוריות ופרטיות כאחד – התאחדו סביב הבקשה.
המדיניות החדשה מציעה גם פתרונות יצירתיים: אמה ובעלה קב החליטו לתת דוגמה אישית ולוותר על הסמארטפונים שלהם למשך 24 שעות, כמחוות סולידריות עם בנם. לדבריה, "זה די מאתגר, אבל בפעם הראשונה שעשיתי זאת, הרגשתי כאילו יצאתי לחופשה קטנה".
האצ’ינסון הדגיש שמדובר בבעיה חברתית רחבה, ולא רק בנושא חינוכי. הוא מציין שבתי ספר חווים עלייה משמעותית בבעיות בריאות נפשית הקשורות להתמכרות לסמארטפונים. התופעה משפיעה על הביצועים הלימודיים, על איכות השינה ועל סיכויי החיים של הילדים. המדיניות האחידה היא ניסיון להתמודד עם האתגר באופן מערכתי ומקיף, תוך שיתוף פעולה בין המערכת החינוכית לבין המשפחות.
(הכתבה נכתבה בסיוע קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו