האזהרה שכל הורה צריך לשמוע, לפי רופאה שראתה תינוקות נפגעים לצמיתות בגלל רגע של חוסר מחשבה

בתחילת שנות התשעים, כשהיתה רופאת ילדים צעירה, חוותה דוקטור לורי פרייז’ר שני מקרים שנחרטו עמוק בזיכרונה: שני ילדים, בני 7 ו-9, שלא היו קשורים זה לזה, אובחנו עם מנת משכל של 60-70 – נתון שנחשב סימן אזהרה לנזק קוגניטיבי חמור. כשהעמיקה בבדיקות רפואיות, האמהות גילו שילדיהן נוערו באלימות כתינוקות, ולאחר מכן התנהגו כאילו "הרוח יצאה להם מהמפרשים".

"הקשר בין ניעור לליקוי קוגניטיבי מאוחר יותר לא נעלם ממני", היא מספרת במאמר שפרסמה השנה באתר The Conversation. תינוקות שזועזעו וסבלו לאחר מכן ממוגבלויות נוירולוגיות והתפתחותיות הגיעו אליה שוב ושוב במשך 30 שנות הקריירה שלה כרופאת ילדים המתמחה בתחום ההתעללות בילדים.

נתונים מזעזעים

תסמונת התינוק המנוער היא מצב שיכול לפגוע בתינוקות וילדים קטנים, ובמקרים מסוימים אף להוביל למוות. מחקר מ-2024 על תינוקות עם תסמונת התינוק המנוער מצא כי 20% עד 25% מהתינוקות מתים, 20% עד 25% נוספים נראים בריאים בעת השחרור מבית החולים, ומחציתם נשארים עם מוגבלויות ארוכות טווח, הכוללות בעיות למידה והתנהגות שמופיעות מאוחר יותר בחיים.

הסכנות של ניעור תינוקות מוכרות כבר יותר מ-50 שנה. בתחילת שנות השבעים, ג'ון קאפי, רדיולוג ילדים, טבע את המונח "תסמונת התינוק המנוער”. קאפי קישר נזק קבוע למוח ודימום בחלק האחורי של הרשתית לזעזוע אלים של תינוקות.

מה קורה למוח התינוק?

כשתינוק מנוער, הוא בדרך כלל מוחזק סביב החזה ומזועזע קדימה ואחורה מספר פעמים. כלי דם קטנים סביב המוח נשברים ומדממים, וגורמים לדם לזרום סביב המוח. מצב זה נקרא המטומה תת-דוראלית. במקרים מסוימים, כוחות דומים מתרחשים בחלק האחורי של העין, ועלולים להתרחש שטפי דם ברשתית.

בצורות החמורות ביותר של זעזוע, רקמת המוח עצמו נפגעת, והילד עלול לאבד הכרה, או אפילו להפסיק לנשום. פגיעות צוואר מתרחשות כשזעזוע גורם לפגיעות ברצועות ושרירים התומכים בצוואר.

אבחון מורכב

תינוק או ילד חייב להיות מאובחן כסובל מטראומת ראש פוגענית על ידי צוות של מומחי ילדים. בדרך כלל, הורה או מטפל שעשוי לא להיות מודע לפגיעה בתינוק הופך מודאג מכך שהילד לא מתנהג בצורה תקינה. לילד עשויים להיות תסמינים שנעים בין הקאות מתמשכות ועד התקפי פרכוסים, או אפילו אבדן הכרה.

הצוות הרפואי מתחיל לאבחן את הילד באמצעות בדיקות דם וצילומי רנטגן. לעיתים קרובות מתבצעת סריקת CT כדי לקבוע אם יש פגיעה מוחית או חריגה אחרת. דימום סביב המוח הוא אינדיקטור לטראומה. עם זאת, גם מצבים אחרים יכולים לגרום לסוג זה של דימום, כולל הפרעות דימום, מחסור בוויטמינים או בעיות גנטיות.

הגורם העיקרי: בכי

בכי הוא טריגר נפוץ במקרים שבהם מתרחש זעזוע. גורמי סיכון אחרים כוללים בידוד, עוני, אלימות במשפחה ושימוש בסמים. במהלך מיתונים כלכליים חמורים, שיעור מקרי תסמונת התינוק המנוער עולה, מכיוון שמחקרים מראים שלחצים חברתיים תורמים ללחץ על ההורים שמתורגם להתנהגות אלימה כלפי תינוקות.

למרות שכל אחד יכול לפגוע בתינוק ברגע של תסכול, רוב מחקרי המניעה התמקדו באופן ספציפי בעזרה להורים להבין מדוע תינוקות בוכים. זיהוי צרכי התינוק וטיפול בהם הוא חלק חשוב מהורות נכונה.

חינוך יכול לעזור

מחקרים הראו שחינוך ממוקד להורים חדשים במחלקות יולדות על ידי אחיות הוא אמצעי יעיל. אם אתם או מישהו שאתם מכירים מודאגים שילד או תינוק נפגעים בכל דרך שהיא, לכל מדינה יש הליך לדיווח על החששות האלה לרשויות המתאימות. דיווח יכול לעזור למנוע פגיעה נוספת בתינוק, ולסייע למשפחות. חינוך והכרה בסכנות יכולים להציל חיים ולמנוע נזק בלתי הפיך לתינוקות חפים מפשע.

(הכתבה נכתבה באמצעות קלוד)