בלב המפרץ הפרסי, בין איראן לעומאן, עובר אחד המעברים החשובים בעולם: מצרי הורמוז (Strait of Hormuz). זהו מיצר ימי צר יחסית – רוחבו נע בין 39 ל־96 קילומטרים בלבד – אך הוא ממלא תפקיד מכריע בזרימת אנרגיה גלובלית: דרכו עוברת מדי יום חמישית מאספקת הנפט של העולם, והוא משמש עורק ימי קריטי למדינות המפרץ.
למעשה, כל איום על חופש השיט במיצר הזה גורר תגובת שרשרת בכלכלה העולמית – מעליית מחירי הדלק ועד לחשש מהתלקחות צבאית אזורית.
חבית נפט אחת מתוך חמש
לפי נתוני סוכנות האנרגיה האמריקאית (EIA), מדי יום עוברות דרך מצרי הורמוז מכליות המובילות יותר מ־17 מיליון חביות נפט. מדובר בעיקר ביצוא של ערב הסעודית, עיראק, כווית, איחוד האמירויות וקטאר – כולן מדינות שאין להן מוצא אחר לים הפתוח ללא המיצר.
העובדה שאין כיום תחליף ממשי למעבר הזה – לא בצינורות יבשתיים, לא בנמלים חלופיים – הופכת אותו למוקד עניין אסטרטגי עבור מדינות רבות, ובראשן ארה"ב, שמקפידה להחזיק באזור כוח ימי משמעותי.
בין איראן לעומאן, מיקום מצרי הורמוז – אחד מהמעברים האסטרטגיים החשובים בעולם
מוקד מתוח עוד משנות ה־80
היסטוריית המתיחות במיצר החלה כבר בזמן מלחמת איראן־עיראק. במהלך שנות ה־80 הותקפו מכליות נפט רבות, הונחו מוקשים ימיים, והאזור הפך לזירת עימות ימי שכונתה "מלחמת המכליות". בתגובה, הקימה ארצות הברית כוח משימה ימי להבטחת חופש השיט, והשיטה לאזור נושאות מטוסים וסיירות.
גם בעשורים שלאחר מכן חזר המיצר שוב ושוב לכותרות – כתוצאה מהשתלטות איראנית על מכליות, תקיפות מל"טים והצבת איומים מצד משמרות המהפכה.
נוכחות ימית בינלאומית
מלבד ארה"ב, גם בריטניה, צרפת, סעודיה ולעיתים יפן מפעילות כוחות ימיים באזור, כחלק ממנגנוני שמירה על שיט חופשי. חלק מהמדינות משתתפות בקואליציות ייעודיות לאבטחת תנועת מכליות, במיוחד בעת מתיחות אזורית. הנוכחות הזו מהווה מרכיב הרתעה משמעותי, גם אם אינה מונעת לחלוטין פעולות חבלה נקודתיות.
מיצר אחד מתוך מערכת עולמית
מצרי הורמוז הוא רק אחד ממספר מצרים אסטרטגיים שמחברים בין חלקי עולם. לצידו ניצבים:
תעלת סואץ – נתיב קריטי בין אירופה לאסיה, שבו עובר כ־12% מהמסחר הימי העולמי.
מיצר באב אל־מנדב – חיבור חשוב בין ים סוף לאוקיינוס ההודי, המשפיע על תנועת הסחורות בתעלת סואץ.
מיצר מלאקה – מעבר מזרח-אסייתי צר בין מלזיה ואינדונזיה, דרכו עוברת תעבורה ימית עצומה מדי יום.
בכל אחד מהמקרים, חסימה – זמנית או מתמשכת – עלולה לגרום לזעזועים גלובליים מיידיים.
לא רק סכנה פיזית – גם השפעה פסיכולוגית
לא חייבת להתרחש חסימה בפועל כדי שמיצר הורמוז ישפיע על העולם: לעיתים די בהצהרות תקיפות מצד שחקנים אזוריים כדי לגרום לטלטלה. שוקי האנרגיה, רגישים במיוחד לאיומים מסוג זה, מגיבים באי שקט לכל תרחיש של הסלמה – ולעיתים גם לאיומים ריקים מתוכן.
ניסיונות לעקוף את הבעיה
מדינות המפרץ מנסות לאורך השנים לפתח מסלולי ייצוא אלטרנטיביים: למשל, צינור "האבשאן–פוג'יירה" של איחוד האמירויות, או קו יבשתי מערב הסעודית לנמל ינבוע. עם זאת, גם כיום, כמעט כל הנפט מהאזור זורם דרך הורמוז. המשמעות: כל שינוי במצבו – ביטחוני או לוגיסטי – מהווה סיכון כלל-עולמי.
לא רק עניין של דיפלומטים
השפעת מצרי הורמוז על החיים היומיומיים אינה תיאורטית. מחירי 78הדלק, עלויות השינוע, מחירי הסחורות והמזון – כולם מושפעים מיציבותו. לכן, המיצר הזה ממשיך להיחשב לנקודת תורפה גלובלית, גם בעידן שבו מדינות רבות שואפות להיגמל מתלות בנפט.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו