איך לשרוד תקופות קשות: מדריך פסיכולוגי להתמודדות עם משברים

המלחמה המתמשכת והמשבר הכלכלי המתהווה גורם לרבים מאיתנו לתחושות קשות נדמה לנו – וזה כנראה נכון – שזה הדבר הגרוע ביותר שקרה לנו אי פעם. המוח שלנו משכנע אותנו שהמשבר לא יסתיים לעולם (או לפחות לא בעתיד הנראה לעין), ומשפטים כמו "החיים שהכרנו נגמרו" לא נשמעים אפילו מוגזמים.

התופעה הזו אינה סימן לחולשה, אלא טעות חשיבה טבעית למדי. כשאנחנו נמצאים בתוך משבר, קשה לנו לשפוט אותו בפרופורציה הנכונה. רק לאחר מכן, בראייה לאחור, אנחנו מבינים שהצלחנו לעבור אותו ושנוכל להתמודד גם עם אתגרים עתידיים. אבל באותו הרגע, המוח שלנו נכנס למצב של "זה הסוף".

הבעיה הגדולה מתחילה כשאנחנו נתקעים בדפוס חשיבה שלילי. ברגע שאנחנו מאבדים מוטיבציה, אנחנו מתחילים לוותר. זהו המעגל הקסם של הייאוש – ואת המעגל הזה אפשר ואפשר לשבור, כפי שנסביר בפסקאות הקרובות, שנכתבו בעזרת קלוד.

ארבע אסטרטגיות מוכחות להתמודדות עם משברים

1. השקעה בהנאה אמיתית

כשאנחנו מרגישים רע, הנטייה הטבעית היא לחפש הקלה מיידית; קניות באינטרנט, אוכל זול או בידור פסיבי נותנים הקלה זמנית, אבל מחמירים את המצב בטווח הארוך. הסיבה פשוטה: הנאות שטחיות יוצרות מה שחוקרים קוראים "מסלול ההדוניזם" – המוח מתרגל לעליות קצרות, ונופל עמוק יותר לאחריהן.

במקום זאת, חפשו הנאות מתמשכות, שמגבירות את רמת הדופמין באופן בריא. למשל, ארגנו פעילות עם חברים ובני משפחה שמעודדים אתכם (והימנעו מאנשים שליליים, גם אם הם קרובי משפחה), הקדישו יום שלם לקריאת ספר מעניין, צאו להליכה או ריצה ארוכה (מעל 50 דקות), בלו זמן בסאונה או בבריכה, כתבו על מה שלמדתם מהמשבר או התחילו ללמוד מיומנות חדשה שתזכיר לכם שאתם מתכוננים לעתיד שאחרי המשבר.

המטרה היא להגיע למצב שבו תוכלו לומר "איזה כיף לחיות". זה הסטנדרט שצריך לשאוף אליו.

2. בניית מערכת תמיכה והכרה בצורך בעזרה

גם ההנאות העמוקות ביותר הן זמניות. כדי להתמודד בהצלחה עם משברים, כולנו זקוקים למערכת תמיכה איתנה. הניסיון להתמודד לבד עם אתגרי החיים הוא לא רק מיותר – הוא מזיק.

אם אין לכם מערכת תמיכה – צרו אחת; התחילו עם המשפחה, ואם היא לא תומכת, חפשו חברים שנמצאים במצב דומה. בן זוג תומך יכול לחולל הבדל עצום במצב הנפשי, אבל זה לא מספיק.

אל תהססו לבקש עזרה מעמיתים לעבודה או ממנהלים, ואל תתביישו לבקש טיפול פסיכולוגי. גאווה מופרזת שמונעת מאיתנו לבקש תמיכה היא אויב מספר אחד בזמנים קשים. אף אדם על פני כדור הארץ לא חזק מספיק כדי להתמודד לבד עם כל המשברים. אולי אתם חזקים מספיק ביומיום, אבל תמיד יגיע הרגע שבו "זה יותר מדי". ברגע הזה – בקשו עזרה.

3. עימות עם הפחד הגדול ביותר

"מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?" – זו שאלה פשוטה ועוצמתית, שאתם צריכים לשאול את עצמכם כשאתם מרגישים חוסר תקווה. למשל, אם החברה שלכם קרסה, איבדתם את העבודה, עברתם גירושים, קיבלתם החלטה גרועה או שאתם נאלצים לחשוב פעמיים על מה שאתם מכניסים לעגלה בסופר, שאלו את עצמכם מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות. האם הדברים האלה יהרגו אתכם? כנראה שלא. אז נכון, יש מלחמה מסביב, אבל אתם כנראה לא נמצאים בעזה (למעשה, לוחמינו האמיצים הם בד"כ האנשים שהכי בטוחים שנשרוד ונשגשג).

התרגיל הזה חושף כמה אי-רציונליים ומפוחדים אנחנו. פשוט שאלו את השאלה והקדישו זמן למחשבה עליה. אפש גם לכתוב יומן, כי כתיבה היא חשיבה, וכשעושים את שני הדברים יחד, הופכים חכמים וחזקים יותר.

4. יצירת תוכנית פעולה לעתיד

השאלה השנייה החשובה ביותר בזמנים קשים היא מה אתם מתכוונים לעשות בקשר לזה. לשבת בבית ולרחם על עצמכם לא יעזור. אנחנו יודעים את זה – אז למה אנחנו עדיין מרגישים חסרי אונים? כי התרגלנו להיות פסיביים.

אפשר לפתח גישה אקטיבית; כשאתם מאבדים מוטיבציה – צרו רשימה של דברים שאתם רוצים לעשות, או קבעו מטרות חדשות. אל תסתפקו בזה – התחילו לעבוד על השגתן. כשאתם יוצרים תוכנית, אתם מסתכלים על העתיד. וכשאנחנו מדמיינים עתיד טוב יותר, אנחנו מתחילים להרגיש טוב יותר. בדיוק כמו באסטרטגיה הראשונה, הסיבה מאחורי השיטה הזו היא גירוי של כימיקלים הקשורים לאושר, כמו סרוטונין ודופמין.

העיקר – ליהנות מהתהליך

גם אם אין לכם בעיות מוטיבציה, טוב להסתכל על המטרות שלכם באופן קבוע. תזכירו לעצמכם לאן אתם הולכים, וחשוב מכך – למה אתם הולכים לשם. זה יעודד אתכם יותר מכל דבר אחר – אפילו יותר מעצם ההגעה ליעד שכולנו מייחלים לו.