מוזיאונים למוצגים מוזרים: כשהבלתי צפוי הופך לאמנות

ביום ראשון הקרוב חל "יום המוזיאונים הבינלאומי" – מעין חג שקבעה המועצה הבינלאומית למוזיאונים לפני כ-20 שנה. בישראל, מוזיאונים רבים, לפחות בתל אביב, ייפתחו חינם כבר מחר לכבוד האירוע. לאור הרשימה הארוכה של מוזיאונים שמשתתפים בחגיגה, שאלנו את קלוד האם קיימים בעולם מוזיאונים נוספים המוקדשים לתחומים שלא היינו מצפים למצוא במוזיאונים. זה מה שהיא ענתה:

מוזיאון השיער האנושי באוואנוס

המוזיאון הזה בטורקיה, שנפתח ב-1979, מציג אוסף מרתק של מחלפות שיער, צמות וקליעות שנתרמו לאורך שנים. המייסד, ספר מקומי בשם צֶ’ז גאליפּ, החל לאסוף שיער מלקוחותיו לפני כחמישים שנה, לאחר שחברה העניקה לו קבוצת שיער כמתנת פרידה. הוא סיפר על כך ללקוחות המספרה, והם התחילו להשאיר לו "מזכרות" שעירות. כיום האוסף כולל יותר מ-16,000 דוגמאות שיער מאנשים ברחבי העולם, ומחזיק בשיא גינס. מוזיאון נוסף מסוג זה, שמציג בעיקר תכשיטים וקישוטים שמורכבים משערות, נפתח במיזורי ב-1990.

מוזיאון הביוב בבריסל

בבירת בלגיה נמצא אחד מלפחות שלושה מוזיאונים למערכות פינוי שפכים ברחבי העולם (שניים אחרים נמצאים בפריז ובעיר היפנית קודאירה), שמוקדש להיסטוריה של האינסטלציה והסניטציה. למרות שהנושא נשמע פרוזאי, המוזיאון מדגים כיצד התפתחות מערכות ביוב וסניטציה מודרניות הצילה מיליוני חיים והייתה אחד ההישגים החשובים ביותר של הציביליזציה המודרנית. מאסלות עתיקות ועד טכנולוגיות מתקדמות לטיהור מים, הוא מספק הצצה מרתקת לנושא שלרוב נמצא מחוץ לתודעה הציבורית.

מוזיאון הכישלונות

זה לא בדיוק מוזיאון, אלא אוסף של מוצרים פחות מוצלחים, שנפתח ב-2017 בעיר השוודית הלסינגבּוֹרג, עבר מאז עוד מספר תחנות בכל רחבי העולם, וכיום נמצא בסן פרנסיסקו. מבקבוקי קולגייט לאוכל (כן, משחת שיניים) ועד סמארטפונים שאף אחד לא רצה (למשל: סמארטפון של אמזון עם לא פחות מ-4 מצלמות שמופנות לפנים של המשתמש, או הטלפונים של מיקרוסופט שלא היו חכמים אבל הגיעו עם גישה מובנית לרשתות חברתיות ומכרו פחות מ-1,000 יחידות), המוזיאון מציג מוצרים שהחברות מאחוריהם היו מעדיפות לשכוח. התערוכה מזכירה שלכישלון יש ערך חינוכי רב, ושלפעמים הוא שלב הכרחי בדרך להצלחה.

מוזיאון האשליות האופטיות

בד"כ, היפנים עושים הכל הזוי יותר – אבל במקרה הזה, "המוזיאון לאמנות רמאית" בטוקיו הוא דווקא הכי פחות מוזר ברשימה. הוא מאתגר את תפיסת המציאות של המבקרים על ידי הצגת יצירות שמשתמשות במגוון "טריקים" כדי ליצור אשליות אופטיות כמו תלת-ממד או אנשים שמרחפים באוויר. בניגוד למוזיאונים רגילים, שבהם מתבקשים המבקרים שלא לגעת במוצגים, כאן הם מעודדים להיכנס אליהם.

במוזיאונים אלה ובדומיהם, אנו מוזמנים להתבונן מחדש בעולם סביבנו, לתהות על הגבול בין המשעמם למרתק, ולהכיר בכך שבכל פינה של החוויה האנושית טמונה הזדמנות לתערוכה.