לחיות על מאדים: מה השלבים בדרך לכיבוש הכוכב השכן?

מאדים הפך בשנים האחרונות משם של נקודה קטנה ואדמדמה בשמי הלילה להתגלמות החלום האנושי הנצחי לכבוש את הטבע – והפעם, אחרי שכבשנו הרים, עמקים, מדבריות וביצות, מדובר על כיבוש של כוכב שלם שספק אם אי פעם היה ראוי למחיה, אך אנשים רבים רואים בו את המבחן האולטימטיבי של האנושות בדרך להפוך למין שאינו תלוי בכוכב המקור שלו.

תוכניות שאפתניות, ובעיקר זו שמקדם אילון מאסק, להקמת מושבה אנושית על הכוכב האדום, הובילו לכך שבעיני רבים השאלה כבר אינה "האם נגיע למאדים?", אלא "מתי נחיה על מאדים, ואיך בעצם מכשירים אותו לכך?".

חיים על מאדים דורשים התגברות על מכשולים עצומים, שכן התנאים על הכוכב עוינים: טמפרטורות ממוצעות של מינוס 60 מעלות צלזיוס, אוויר דליל עם 95% פחמן דו-חמצני, קרינה קוסמית מסוכנת וקרקע צחיחה. אלה הצעדים המרכזיים הדרושים ל"הארצה" של מאדים – כלומר הפיכתו לכוכב המאפשר חיים, בדומה לכדור הארץ:

1. יצירת סביבת מחיה בטוחה

הצעד הראשון הוא בניית מבנים שיגנו מפני קרינה ויספקו חמצן. נאס"א חוקרת כיפות מתנפחות ובתי מגורים תת-קרקעיים, בעוד ש-SpaceX מציעה מבנים מודפסים בתלת-ממד מקרקע מאדים. מחקר מ-2023 של MIT מצא כי שימוש ברגולית (אדמת מאדים) לייצור לבנים עשוי להפחית את הצורך בהובלת חומרים מכדור הארץ, מה שיוזיל ויזרז את התהליך.

2. אספקת מזון ומים

מאדים כמעט נטול מים נוזליים, אך קרח קיים בקטבים ובקרקע. טכנולוגיות כמו MOXIE (ניסוי של נאס"א שהפיק חמצן מפד"ח ב-2021) יכולות לסייע גם ב"מיצוי" מים. לגבי מזון, חממות הידרופוניות, שבהן מגדלים צמחים ללא אדמה, אלא במים מועשרים במינרלים, נבדקות כפתרון. מחקר מאוניברסיטת וגנינגן הראה כי תפוחי אדמה וגידולים אחרים יכולים לצמוח בתנאים שדימו את אלה שעל מאדים.

3. אנרגיה בת קיימא

מאדים רחוק יותר מהשמש, ולכן פאנלים סולאריים פחות יעילים עליו. כורים גרעיניים קטנים, כמו אלה שמפתחת נאס"א, עשויים לספק אנרגיה יציבה למתיישבים על הכוכב. בנוסף, טכנולוגיות אגירת אנרגיה מתקדמות יידרשו להתמודד עם סופות אבק שחוסמות את השמש, לעיתים למשך חודשים.

4. הגנה מפני קרינה

הקרינה הקוסמית והשמשית על מאדים מסוכנת ל-DNA האנושי. פתרונות אפשריים לכך כוללים מגורים תת-קרקעיים, או שימוש בחומרים כמו מימן נוזלי כמגן. מחקר של סוכנות החלל האירופית מ-2024 מציע לבנות "כפרי לבה" בתוך צינורות לבה טבעיים במאדים, שיספקו הגנה טבעית.

5. אתגרים פסיכולוגיים וחברתיים

חיים במאדים דורשים התמודדות עם בידוד, מרחק מכדור הארץ (תקשורת עם עיכוב של עד 24 דקות) וחיים בחללים סגורים. ניסויים כמו Mars500 מ-2011 הראו כי מתח נפשי וקונפליקטים קבוצתיים הם סיכונים ממשיים. תוכניות הכשרה פסיכולוגית ופעילויות כמו אימונים במציאות מדומה יידרשו כדי לשמור על בריאות נפשית.

6. שינויים גלובליים ומימון

הקמת מושבה על מאדים דורשת שיתוף פעולה בינלאומי ומימון עצום. חברות כמו SpaceX מפחיתות עלויות עם חלליות רב-פעמיות, אך ממשלות וגופים פרטיים יצטרכו לשתף פעולה. בנוסף, "הארצה" של מאדים תדרוש כנראה שינוי של האטמוספירה במאדים כך שבני אדם יוכלו לנשום על פני הכוכב ללא חליפות חלל – תהליך שעשוי לקחת מאות שנים.

השלבים הללו אפשריים מבחינה מדעית, את ייקחו שנים, ואולי אף דורות. אם לפני כעשור הצהיר מאסק כי הוא מתכוון לטוס בעצמו למאדים ולמות שם (אמירה ממנה חזר מאוחר יותר, בטענה שהוא לא יכול להפקיר כאן את ילדיו), כיום ברור שגם אם ירצה בכך, מאסק עצמו לא יזכה לדרוך על מאדים. עם זאת, בזכות מאמציו, ייתכן שתוך 50 שנה נראה פעילות אנושית ראשונית על הכוכב השכן. השאלה הגדולה היא לא רק "האם נוכל לחיות שם?" אלא "איך נבנה חברה אנושית חדשה בחלל?" – תשובה שתעצב את עתיד האנושות למיליוני שנים קדימה.

הכתבה נכתבה בעזרת קלוד.