"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמפתיה מהסרטים: כיצד המסך הגדול מלמד אותנו להרגיש

סרטים נחשבים לבריחה מהמציאות, אבל למען האמת, הם משמשים גם כלי לחיזוק היכולת שלנו להזדהות עם אחרים בעולם האמתי – לפחות אם נדע איך לתעל את המסרים שלהם

0השמעה
זוג צעיר צופה בסרט בבית קולנוע עם דמעות בעיניים , פידי באמצעות Midjourney
זוג צעיר צופה בסרט בבית קולנוע עם דמעות בעיניים. צילום: פידי באמצעות Midjourney

לא סתם אומרים על הדור הזה שהוא חי בסרט: אנחנו באמת רואים המון סרטים, ולמרות שהם לעולם לא יצליחו לייצג נאמנה את המציאות היומיומית, משום מה אנחנו מתעקשים לראות בהם חלון לסיפורים אנושיים ולרגשות מורכבים. בין אם מדובר בדרמה קורעת לב או בסרט דוקומנטרי על משברים חברתיים, סרטים יכולים לעורר בנו הזדהות עם דמויות וחוויות רחוקות משלנו. אבל האם צפייה בסרטים באמת יכולה ללמד אותנו אמפתיה – היכולת להבין ולהרגיש את רגשותיו של האחר? ואם כן, כיצד זה קורה?

ראשית, צריך להבין מהי אמפתיה: זוהי מיומנות אנושית בסיסית, אך אינה מובנת מאליה. מחקרים, כמו אחד שפורסם ב-Journal of Cognitive Psychology ב-2022, מראים כי חשיפה לסיפורים מורכבים – כגון אלה המוצגים בסרטים – יכולה לשפר את יכולתנו להבין נקודות מבט שונות. סרטים מציעים הזדמנות ייחודית "להיכנס לנעליים" של דמויות – בין אם מדובר בפליטים, חיילים או אנשים ממעמדות שונים.

מנגנון הלמידה

כאשר אנו צופים בסרט, המוח שלנו מפעיל "נוירוני מראה" – תאים שגורמים לנו לחוות רגשות דומים לאלה של מי שאנחנו רואים מולנו. לדוגמה, אם אנחנו צופים בסרט על חייו של מהגר, אנחנו עשויים להרגיש את תחושת הבדידות של הדמות, גם אם מעולם לא חווינו זאת על בשרנו. מחקר מאוניברסיטת טורונטו מצא כי צפייה בסרטי דרמה מגבירה את היכולת לזהות רגשות אצל אחרים גם במציאות.

סרטים דוקומנטריים, כמו 13th מ-2016 הדן בתעשיית בתי הכלא הפרטיים בארה"ב (ונטפליקס העלתה אותו במלואו ליוטיוב), מוסיפים מימד נוסף: הם חושפים אותנו למציאות חברתית קשה, מה שיכול לעורר רצון לפעול לשינוי. תוכניות חינוכיות בישראל, כמו "קולנוע לשינוי חברתי" שהפעיל מרכז רותם בעשור הקודם, משתמשות בסרטים כדי ללמד תלמידים על סוגיות כמו גזענות או אלימות, ומורים מדווחים על שיפור בהבנת האחר בקרב התלמידים.

צפייה מוכוונת

ארגונים שונים מקיימים סדנאות המשלבות צפייה בסרטים עם דיונים קבוצתיים, שבהם משתתפים לומדים לזהות ולהביע אמפתיה. עם זאת, לא כל סרט מעורר אמפתיה באותה מידה; סרטים שמציגים דמויות כקריקטורות, או מתמקדים באלימות מוגזמת, עשויים דווקא להקהות את הרגישות. בנוסף, אמפתיה דורשת פעולה – צפייה בסרט לבדה לא תמיד מובילה לשינוי התנהגותי.

להוציא את הרגש מהמסך

סרטים הם כלי רב-עוצמה ללמידת אמפתיה, שמאפשר לנו לראות את העולם דרך עיניים אחרות ולחוות רגשות של הזדהות עם אחרים. בין אם מדובר בדרמה, קומדיה או תוכן דוקומנטרי, המסך הגדול מזמין אותנו להבין טוב יותר את האנשים סביבנו. השלב הבא הוא לחשוב לאן לכוון את האמפתיה הזו במציאות, ובאילו דרכים אנחנו יכולים לנתב אותה לעשייה חיובית.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר