"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם אנחנו חיים במטריקס? תיאוריות מדעיות שמטלטלות את המציאות
הסרט שיצא ב-1999 אמור היה להיות בסך הכל הרהור אינטלקטואלי שעשוי ממש טוב – אבל למרבה הצער, מתברר שהוא אכן גרם לפילוסופים להאמין שאנחנו באמת חיים בסימולציה. איך זה קרה ומה זה אומר?
קיאנו ריבס ב"מטריקס Reloaded". צילום: מתוך הסרט "מטריקס רילודד"

האם אנחנו חיים במטריקס? תיאוריות מדעיות שמטלטלות את המציאות

הסרט שיצא ב-1999 אמור היה להיות בסך הכל הרהור אינטלקטואלי שעשוי ממש טוב – אבל למרבה הצער, מתברר שהוא אכן גרם לפילוסופים להאמין שאנחנו באמת חיים בסימולציה. איך זה קרה ומה זה אומר?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מה אם כל מה שאתם רואים, מרגישים וחווים הוא רק קוד במחשב-על מתקדם? תיאוריית הסימולציה, שהוצגה על ידי הפילוסוף ניקְלאס בּוֹסְטְרוֹם ב-2003, טוענת שיש סיכוי לא מבוטל שאנחנו חיים בסימולציה דיגיטלית. זה אולי נשמע כמו סרט מדע בדיוני – וליתר דיוק, מטריקס, שיצא 4 שנים קודם לכן – אך מדענים וטכנולוגים מובילים מתייחסים לרעיון הזה ברצינות. האם זה בכלל אפשרי? הנה מה שצריך לדעת:

מהי תיאוריית הסימולציה?

לפי המאמר של בוסטרום, אחת משלוש האפשרויות חייבת להיות נכונה:

א.ציביליזציות מתקדמות אף פעם לא מגיעות לרמה שבה הן יכולות ליצור סימולציות מציאותיות.
ב.ציביליזציות שמגיעות לרמה כזו לא מעוניינות ליצור סימולציות.
ג.אנחנו כמעט בוודאות חיים בסימולציה, כי ציביליזציה מתקדמת תיצור מיליארדי סימולציות, ואז הסיכוי שאנחנו "המקור" (כלומר היוצרים, ולא החיקוי) קלוש.

ראיות תומכות (או לפחות מעוררות מחשבה)

היקום כקוד:פיזיקאים כמו מקס טגמרק מציינים שהיקום פועל לפי חוקים מתמטיים מדויקים, ממש כמו תוכנת מחשב. תופעות כמו מכניקת הקוונטים נראות לעיתים כמו "באגים" בקוד.

התקדמות טכנולוגית:משחקי מחשב כמו "The Sims" או מציאות מדומה כבר מדמים עולמות מורכבים למדי. אם הטכנולוגיה תמשיך להתפתח, סימולציות שבהן הדמויות לא יודעות שהן מדומות תהיינה אפשריות.

אילון מאסק תומך:מאסק טען ש"הסיכוי שאנחנו לא בסימולציה הוא אחד למיליארד". הוא אף מצביע על הקצב המהיר של התקדמות ה-AI כראיה לכך.

טיעוני נגד

חוסר ראיות ישירות:אין עדויות מוחשיות שמוכיחות שאנחנו בסימולציה. זהו רעיון פילוסופי יותר מאשר מדעי.

מורכבות עצומה:יצירת סימולציה של יקום שלם דורשת כוח חישובי בלתי נתפס, גם עבור ציביליזציה מתקדמת.

למה בכלל?לאור הסעיף הקודם, יש שטוענים שאין סיבה הגיונית שציביליזציה תבזבז משאבים על סימולציות כאלו.

מה זה אומר עבורנו?

אם אנחנו בסימולציה, האם זה משנה איך אנחנו חיים? הפילוסוף האוסטרלי דיוויד צ’אלמרס טוען שגם בסימולציה, הרגשות והחוויות שלנו אמיתיים עבורנו. מצד שני, הרעיון מעלה שאלות על חופש בחירה, משמעות החיים ואפילו דת.

בשורה התחתונה, תיאוריית הסימולציה היא כמו סדרה של ג’יי ג’יי אברמס – היא מטלטלת את תפיסת המציאות שלנו בשאלות קשות, אבל לא נותנת תשובות חד-משמעיות. האם זה בכלל משנה? מה שבטוח הוא שככל שעובר הזמן ללא מציאת דרך להוכיח שעצם הדיון מטופש, יותר ויותר אנשים ישתתפו בו.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו