"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם אפשר לראות את החומה הסינית מהחלל? כל האמת
איך נולד אחד המיתוסים המפורסמים במאה השנים האחרונות, ולמה בעצם זה לא באמת משנה שהוא לא נכון?
פלא ארכיטקטוני גם בלי להיראות מהחלל. החומה הסינית. צילום: משה שי

האם אפשר לראות את החומה הסינית מהחלל? כל האמת

איך נולד אחד המיתוסים המפורסמים במאה השנים האחרונות, ולמה בעצם זה לא באמת משנה שהוא לא נכון?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כמה פעמים בחיים שמעתם (ואולי אף אמרתם) את המשפט: "החומה הסינית היא המבנה היחיד מעשה ידי אדם שאפשר לראות מהחלל", או אפילו מהירח? הטענה הזו הופיעה בספרי לימוד, בסרטים ואפילו בחידוני טריוויה – אבל למרבה הצער לא נכונה כלל וכלל. בואו ננסה להבין את האמת ואיך נוצר המיתוס הזה.

החומה הסינית היא ללא ספק מבנה מרשים. היא משתרעת על פני כ-21,000 ק”מ, ונבנתה על ידי מלכים וקיסרים שונים במשך מאות שנים כדי להגן על סין מפני פולשים. היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואחד מיעדי התיירות הפופולריים במדינה שהיינו מצפים שתהפוך מזמן למעצמת מוזיאונים למוצרים מיותרים (כי ממילא כולם מיוצרים בשטחה). אבל כשמסתכלים על סין מהחלל, החומה המפורסמת שלה לא כל כך בולטת. למעשה, רוחב החומה – כ-4-10 מטרים בממוצע – והחומרים המשתלבים בנוף שמהם היא בנויה, כמו אבן ולבנים, הופכים אותה לכמעט בלתי אפשרית לזיהוי מתחנת החלל הבינלאומית, אלא אם משתמשים בציוד אופטי מיוחד ויודעים בדיוק מה והיכן לחפש.

לעומת זאת, מבנים מודרניים כמו כבישים מהירים, שדות תעופה או ערים גדולות הרבה יותר קלים לזיהוי מהחלל, כי הם גדולים יותר ובעלי צבעים מנוגדים יותר לעומת סביבתם.

המיתוס אודות החומה הסינית התחיל כנראה במאה ה-19, הרבה לפני שהאדם הראשון בחלל קיבל הזדמנות לבחון אותו, כדרך להדגיש את גודלה של החומה. כשהתחילו טיסות לחלל בשנות ה-60 של המאה ה-20, האמונה הזו התחזקה – אבל אסטרונאוטים כמו ניל ארמסטרונג ואחרים אישרו שאי אפשר לראות את החומה ממסלול נמוך (כ-200-400 ק"מ מעל כדור הארץ) בלי עזרים כמו משקפת או מצלמה עם זום גדול. מהירח, שמרוחק כ-384,000 ק"מ, אי אפשר לראות אף מבנה מעשה ידי אדם בעין בלתי מזוינת – כדור הארץ נראה משם כמו כדור כחול קטן בשמים.

אז מה כן אפשר לראות מהחלל? תלוי בגובה. ממסלול נמוך, אפשר להבחין בתופעות גדולות כמו אורות ערים בלילה, השונית הגדולה באוסטרליה, או שדות חקלאיים ענקיים. עם ציוד מתאים, אפשר בהחלט לצלם משם את החומה הסינית – אבל היא לא בולטת לעין. אפילו הטאיקונאוט (אסטרונאוט סיני) הראשון, יאנג ליווֵיי, שטס ב-2003, אמר לאחר שובו שלא הצליח לראות את החומה, מה שהוביל לאכזבה ציבורית בסין.

המיתוס הזה מלמד אותנו כמה קל להפיץ רעיונות לא מדויקים – במיוחד כשהם מסעירים את הדמיון. החומה הסינית היא עדיין אחד מפלאי תבל, ולא באמת צריכה להיראות מהחלל כדי להרשים אותנו. בפעם הבאה שתשמעו מישהו מדבר על על החומה והחלל, תקנו אותו, והסבירו לו שלא צריך להטעות כדי להתפעל מהמבנה האדיר הזה, שמספר סיפור היסטורי של מאות שנים.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו