"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה לא מיתוס: צמחים יכולים "לשמוע" – ואפילו מגיבים לצליל

זו הרבה יותר מסתם אמונה טפלה של זקנות שמחפשות תירוץ לדבר בזמן שהן משקות את הפרחים שלהן: צמחים באמת מסוגלים לחוש צלילים, ואם הם שומעים צלילים מסוימים הם אפילו משנים את דפוסי הגדילה

,עודכן
0השמעה
שירי להם - הם כנראה באמת שומעים את זה. צילום: senivpetro / freepik

צמחים מוגדרים בעיני רובנו כ"דומם", למרות שיש להם קטגוריה נפרדת ב"ארץ, עיר". אבל מדובר, כפי שהמדע הולך ומגלה, ביצורים חיים שעושים הרבה יותר מלספוג אור ומים. למשל: הם יכולים לשמוע!

נכון, אין להם אזניים, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים שצמחים מסוגלים לחוש צלילים בסביבתם, כמו זמזום של דבורים או רעש של מים זורמים, ואפילו להגיב להם בדרכים מפתיעות. התגלית הזו משנה את כל מה שחשבנו על עולם הצומח ומעלה שאלות מרתקות על האינטליגנציה של צמחים.

אחד המחקרים המרתקים ביותר התמקד בצמחים כמו חרציות ותורמוסים. חוקרים גילו שכאשר השמיעו לצמחים הקלטות של זמזום דבורים, הצמחים הגבירו את ייצור הצוף – החומר המתוק שמושך מאביקים – תוך דקות ספורות. לעומת זאת, כשלא היו צלילים או שהושמעו צלילים לא רלוונטיים, הצמחים לא הגיבו. זה מראה שהצמחים לא רק "שומעים" את הזמזום, אלא גם מבינים שהוא מסמן את הגעתם של מאביקים, ומכינים את עצמם בהתאם.

מחקר אחר הראה שצמחים מגיבים גם לצלילים של מים זורמים; כשחוקרים השמיעו לשורשים של צמחים צלילים שדימו זרימת מים – השורשים התחילו לצמוח לכיוון המקור, כאילו הם "מחפשים" את המים.

אבל איך הצמחים עושים זאת ללא עור תוף או עצם שבלול? התשובה טמונה ברגישות שלהם לרטט; עלים ושורשים יכולים לחוש תנודות זעירות באוויר או בקרקע, והם מתרגמים את התנודות האלה לאותות כימיים שמשפיעים על התנהגות הצמח. זה מרמז שצמחים משתמשים בצליל כרמז לסביבה שלהם. התופעה הזו לא רק מדהימה, אלא גם בעלת יישומים מעשיים: חקלאים עשויים להשתמש בצלילים כדי לעודד צמיחה של צמחים או לשפר יבולים.

אבל האם זה אומר שצמחים באמת "שומעים" כמונו? לא בדיוק. אין להם מערכת עצבים כמו לבעלי חיים – אבל יש להם דרכים משלהם לעבד מידע. מדענים מתחילים להבין שצמחים הם הרבה יותר פעילים ו"חכמים" מכפי שחשבנו. הם מגיבים לאור, למגע, לכימיקלים, וגם לצלילים – הכל כדי לשרוד ולהתפתח.

אז בפעם הבאה שאתם מדברים עם הצמחים שלכם (מי לא עושה את זה, בהשראת חנה מרון ז”ל מ”קרובים קרובים?), תזכרו שהם אולי באמת "מקשיבים" – בדרכם. עולם הצומח מלא בסודות, והיכולת הזו היא רק קצה הקרחון של האינטליגנציה הירוקה שמקיפה אותנו.

הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר