"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
קחו רגע לפני שאתם עונים: מי היה האדם הראשון בחלל?
מתברר כי השאלה הזו, שהתשובה עליה היא פרט טריוויה ידוע מאוד, מוציאה מהרבה אנשים דווקא את התשובה הלא נכונה שנובעת לא מאי-ידיעה, אלא ממכונת פרופגנדה משומנת
לא, זה לא ארמסטרונג. יורי גגארין. צילום: צילום: סרטי העיתונות של TASS

קחו רגע לפני שאתם עונים: מי היה האדם הראשון בחלל?

מתברר כי השאלה הזו, שהתשובה עליה היא פרט טריוויה ידוע מאוד, מוציאה מהרבה אנשים דווקא את התשובה הלא נכונה שנובעת לא מאי-ידיעה, אלא ממכונת פרופגנדה משומנת

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כשחושבים על המרוץ של האנושות לחלל, רבים חושבים אוטומטית על ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח (אם כי לא הראשון שצולם הולך עליו – זה היה דווקא באז אולדרין, שותפו של ארמסטרונג לחללית). אבל הם שוכחים שעוד לפני ארמסטרונג וחבריו, הגיע לחלל אדם אחר – והוא לא היה אמריקאי.

אחת הסיבות לכך שהאמריקאים מדברים בלי הפסקה על ארמסטרונג וההליכה על הירח היא שבמירוץ לחלל, פרופר, הם הפסידו. ב-12 באפריל 1961, כמעט עשור (ליתר דיוק: 8 שנים וקצת יותר מ-3 חודשים) לפני שהאסטרונאוטים של אפולו 11 הלכו על הירח, הפך יורי גגארין, קוסמונאוט צעיר מברית המועצות, לאדם הראשון שיצא מגבולות כדור הארץ, והסיפור שלו הוא שילוב של אומץ, טכנולוגיה ותחרות היסטורית.

גגארין, שהיה בן 27 בלבד, המריא בחללית ווֹסְטוֹק 1 ממתקן שיגור סודי בקזחסטן. המשימה שלו הייתה פשוטה על הנייר, אבל מסוכנת להחריד: להקיף את כדור הארץ פעם אחת במסלול נמוך, במשך כ-108 דקות, ולחזור בשלום. באותם ימים, אף אחד לא ידע בוודאות מה יקרה לגוף האדם בחלל – אם כי יצורים חיים אחרים, ובהם 7 כלבים ועשרות בעלי חיים אחרים, שוגרו לחלל לפני גגארין, ורובם נחתו בשלום. אך זה לא העיד בהכרח שלב אדם ימשיך לפעום ומוחו יוכל לתפקד בגובה הזה.

גגארין לקח סיכון עצום, והחללית שלו הייתה כל כך בסיסית שהוא לא ממש שלט בה – היא הופעלה בעיקר ממערכות אוטומטיות. במהלך הטיסה, הוא דיווח על תחושת חוסר משקל, ראה את כדור הארץ מהחלל (והכריז ש"הוא כחול!"), ונחת בסופו של דבר בשלום, לאחר שנפלט מהחללית ונחת עם מצנח – מה שהרוסים ניסו תחילה להסתיר, בשל דרישה טפשית של פדרציית הטיסה הבינלאומית שדרשה שטייס ינחת יחד עם הכלי שבו טס כדי שהדבר ייחשב "נחיתה בשלום”, אך לבסוף נחשפה ה”תרמית” ושונתה ההגדרה כדי שגגארין יקבל את ההכרה שהיה ראוי לה.

ההישג של גגרין היה מכה לארה"ב, שהייתה שקועה במלחמה הקרה מול ברית המועצות. המרוץ לחלל היה לא רק מדעי, אלא גם סמל לעליונות טכנולוגית ואידאולוגית. הסובייטים הקדימו את האמריקאים לא רק עם גגארין, אלא גם עם הלוויין הראשון (ספוטניק, 1957) ועם האישה הראשונה בחלל (ולנטינה טרשקובה, 1963). גגרין הפך לגיבור עולמי, ודמותו – חיוך צנוע וסיפור רקע של בן פועלים – הפכה לסמל של ניצחון האדם על הבלתי אפשרי.

אבל הסיפור של גגארין לא נגמר בניצחון. הוא מת ב-1968, בגיל 34 בלבד, בהתרסקות מטוס במהלך אימון. מותו עדיין מוקף תיאוריות קונספירציה, אבל מורשתו חיה עד היום.

במקביל, ארה"ב עבדה קשה כדי ליצור תקדים אחר. שנה וחצי לאחר הטיסה ההיסטורית של גגארין, נשא נשיא ארה"ב ג’ון קנדי נאום בו הבטיח כי מדינתו תהיה הראשונה להנחית אדם על הירח ולהשיבו בשלום לכדור הארץ. ביולי 1969, בזמן כהותנו של ריצ’ארד ניקסון, הוגשמה ההבטחה עם הצוות שכלל את ארמסטרונג, אולדרין ומייקל קולינס (שלא דרך על הירח, אלא הקיף אותו בחללית בזמן ששני עמיתיו הלכו עליו). מאז ועד היום ארה"ב עושה מאמצים להדגיש את ההשיג הזה ולהקטין את זה של גגארין.

אז כשמדברים על המירוץ האנושי לחלל, כדאי לזכור שלמרות ה"בושה" של ידידינו מעבר לאוקיינוס, האדם הראשון שראה את כדור הארץ מבחוץ היה חייל רוסי צעיר בגובה 157 ס"מ.

הכתבה נכתבה בסיוע גרוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו