קחו רגע לפני שאתם עונים: מי היה האדם הראשון בחלל?

כשחושבים על המרוץ של האנושות לחלל, רבים חושבים אוטומטית על ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח (אם כי לא הראשון שצולם הולך עליו – זה היה דווקא באז אולדרין, שותפו של ארמסטרונג לחללית). אבל הם שוכחים שעוד לפני ארמסטרונג וחבריו, הגיע לחלל אדם אחר – והוא לא היה אמריקאי.

אחת הסיבות לכך שהאמריקאים מדברים בלי הפסקה על ארמסטרונג וההליכה על הירח היא שבמירוץ לחלל, פרופר, הם הפסידו. ב-12 באפריל 1961, כמעט עשור (ליתר דיוק: 8 שנים וקצת יותר מ-3 חודשים) לפני שהאסטרונאוטים של אפולו 11 הלכו על הירח, הפך יורי גגארין, קוסמונאוט צעיר מברית המועצות, לאדם הראשון שיצא מגבולות כדור הארץ, והסיפור שלו הוא שילוב של אומץ, טכנולוגיה ותחרות היסטורית.

גגארין, שהיה בן 27 בלבד, המריא בחללית ווֹסְטוֹק 1 ממתקן שיגור סודי בקזחסטן. המשימה שלו הייתה פשוטה על הנייר, אבל מסוכנת להחריד: להקיף את כדור הארץ פעם אחת במסלול נמוך, במשך כ-108 דקות, ולחזור בשלום. באותם ימים, אף אחד לא ידע בוודאות מה יקרה לגוף האדם בחלל – אם כי יצורים חיים אחרים, ובהם 7 כלבים ועשרות בעלי חיים אחרים, שוגרו לחלל לפני גגארין, ורובם נחתו בשלום. אך זה לא העיד בהכרח שלב אדם ימשיך לפעום ומוחו יוכל לתפקד בגובה הזה.

גגארין לקח סיכון עצום, והחללית שלו הייתה כל כך בסיסית שהוא לא ממש שלט בה – היא הופעלה בעיקר ממערכות אוטומטיות. במהלך הטיסה, הוא דיווח על תחושת חוסר משקל, ראה את כדור הארץ מהחלל (והכריז ש"הוא כחול!"), ונחת בסופו של דבר בשלום, לאחר שנפלט מהחללית ונחת עם מצנח – מה שהרוסים ניסו תחילה להסתיר, בשל דרישה טפשית של פדרציית הטיסה הבינלאומית שדרשה שטייס ינחת יחד עם הכלי שבו טס כדי שהדבר ייחשב "נחיתה בשלום”, אך לבסוף נחשפה ה”תרמית” ושונתה ההגדרה כדי שגגארין יקבל את ההכרה שהיה ראוי לה.

ההישג של גגרין היה מכה לארה"ב, שהייתה שקועה במלחמה הקרה מול ברית המועצות. המרוץ לחלל היה לא רק מדעי, אלא גם סמל לעליונות טכנולוגית ואידאולוגית. הסובייטים הקדימו את האמריקאים לא רק עם גגארין, אלא גם עם הלוויין הראשון (ספוטניק, 1957) ועם האישה הראשונה בחלל (ולנטינה טרשקובה, 1963). גגרין הפך לגיבור עולמי, ודמותו – חיוך צנוע וסיפור רקע של בן פועלים – הפכה לסמל של ניצחון האדם על הבלתי אפשרי.

אבל הסיפור של גגארין לא נגמר בניצחון. הוא מת ב-1968, בגיל 34 בלבד, בהתרסקות מטוס במהלך אימון. מותו עדיין מוקף תיאוריות קונספירציה, אבל מורשתו חיה עד היום.

במקביל, ארה"ב עבדה קשה כדי ליצור תקדים אחר. שנה וחצי לאחר הטיסה ההיסטורית של גגארין, נשא נשיא ארה"ב ג’ון קנדי נאום בו הבטיח כי מדינתו תהיה הראשונה להנחית אדם על הירח ולהשיבו בשלום לכדור הארץ. ביולי 1969, בזמן כהותנו של ריצ’ארד ניקסון, הוגשמה ההבטחה עם הצוות שכלל את ארמסטרונג, אולדרין ומייקל קולינס (שלא דרך על הירח, אלא הקיף אותו בחללית בזמן ששני עמיתיו הלכו עליו). מאז ועד היום ארה"ב עושה מאמצים להדגיש את ההשיג הזה ולהקטין את זה של גגארין.

אז כשמדברים על המירוץ האנושי לחלל, כדאי לזכור שלמרות ה"בושה" של ידידינו מעבר לאוקיינוס, האדם הראשון שראה את כדור הארץ מבחוץ היה חייל רוסי צעיר בגובה 157 ס"מ.

הכתבה נכתבה בסיוע גרוק.