אם תביטו בירח בלילה, הוא נראה אותו דבר כפי שנראה לפי חודש, שנה או כשהייתם ילדים. יש אפילו לילות שבהם הוא דווקא נראה קרוב מהרגיל – ובשנים האחרונות התופעה הזו זוכה ללא מעט יח"צ פסבדו-מדעי. אבל תתפלאו לשמוע שבניגוד לרושם, מספר הלילות בהם הוא קרוב אלינו לא עולה – ולמעשה, מדי שנה הוא דווקא מתרחק מכדור הארץ.
המרחק הממוצע בין כדור הארץ לירח גדל בכל שנה בכ-3.8 סנטימטרים – בערך המהירות שבה צומחות הציפורניים שלכם. זה אולי נשמע זניח, אבל כשחושבים על מיליוני שנים קדימה, הירח שלנו עשוי להפוך תחילה לנקודה זעירה בשמים, כמו הכוכבים, ולאחר מכן להיעלם לחלוטין.
הסיבה לתופעה הזו קשורה לכוחות הכבידה בין כדור הארץ לירח. הירח משפיע, כידוע, על הגאות והשפל בים – אבל תנועת המים יוצרת חיכוך שמאט מעט את סיבוב כדור הארץ. בתמורה, הירח מקבל "דחיפה" קטנה שמרחיקה אותו מאיתנו. התהליך הזה, שנקרא "שימור תנע זוויתי", הוא כמו ריקוד קוסמי, שבו שני הפרטנרים משנים לאט לאט את המרחק ביניהם. לפני מיליארדי שנים, הירח, שלפי רוב הסברות המדעיות היום נוצר מהתנגשות גוף שמימי כלשהו בכדור הארץ, היה הרבה יותר קרוב, ונראה בשמיים כגוף ענק ומפחיד. למעשה, יום על כדור הארץ היה קצר בהרבה – רק כמה שעות – בגלל השפעתו הקרובה של הירח.
אז מה יקרה אם הירח ימשיך להתרחק? בעוד כמה מיליארדי שנים, הוא יהיה כל כך רחוק שהוא ייראה כמו כוכב קטן בשמיים. ליקויי חמה מלאים, שבהם הירח מכסה את השמש בצורה מושלמת, כבר לא יתרחשו, כי הירח יהיה קטן מדי כדי להסתיר מאיתנו את השמש, שממילא הוא קטן ממנה בהפרש עצום. גם הגאות והשפל יהיו חלשים יותר, מה שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות בחופים. אבל אל דאגה – זה לא יקרה בזמן הקרוב. למעשה, השמש צפויה להפוך לענק אדום (זה לא כיף ומגניב כמו שזה נשמע) ו"לבלוע" את כדור הארץ והירח הרבה לפני שהירח יתרחק מאיתנו במידה כזו.
התופעה הזו מזכירה לנו כמה היקום דינמי. הסיבובים של כדור הארץ והירח, שנראים לנו כבסיס היציב לקיום שלנו, משתנים למעשה ללא הפסקה, ומוסיפים לרמת הפלא מכך שבכל הכאוס הזה, הצליחו להתפתח חיים על כדור הארץ.
הכתבה נכתבה בעזרת גרוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו