"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
איך הגעתם לכתבה הזו? כך גורמים לכם לגלוש שעות ברשת
ברור לנו שלא חיפשתם כתבות על צמצום זמן מסך. סביר יותר שרציתם בכלל לחפש את הסרטון הוויראלי החדש של המשפיען/ית החביבים עליכם. אז איך זה שעברו שעתיים ואתם עדיין לוחצים על קישורים לתכנים שלא היתה לכם כל כוונה לצרוך?
גבר, די לבזבז את היום בטיקטוק! יש לך עבודה. צילום: פידי באמצעות FLUX.1

איך הגעתם לכתבה הזו? כך גורמים לכם לגלוש שעות ברשת

ברור לנו שלא חיפשתם כתבות על צמצום זמן מסך. סביר יותר שרציתם בכלל לחפש את הסרטון הוויראלי החדש של המשפיען/ית החביבים עליכם. אז איך זה שעברו שעתיים ואתם עדיין לוחצים על קישורים לתכנים שלא היתה לכם כל כוונה לצרוך?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הביטוי “אל תוך מחילת הארנב” קיבל בעידן האינטרנט משמעות משודרגת: במקום צלילה מעמיקה אל נושא כלשהו, יוחסה לו משמעות של בזבוז זמן על עיסוק בנושאים איזוטריים במקרה הטוב או הבלים מוחלטים במקרה הגרוע. כמעט אין אדם בדור הזה שלא חווה את המשמעות המודרנית כשתפס את עצמו מגיע מחיפוש פשוט לכאורה לשעתיים של צפייה בתכני וידאו בעלי קשר מפוקפק לכל היותר לנושא שהתעניינו בו.

התופעה הזו מעוגנת בכמה מנגנונים פסיכולוגיים מרתקים, שמסבירים מדוע כה קשה לנו "לצאת" ממחילות אלו:

האלגוריתמים המתוחכמים של פלטפורמות דיגיטליות מנצלים את "הטיית האישור" שלנו – הנטייה לחפש ולהעדיף מידע התומך באמונותינו הקיימות. כשאנחנו מגלים תוכן שמחזק את דעותינו, המוח משחרר דופמין, "הורמון העונג”, שמעודד אותנו להמשיך לחפש תגמול דומה וכך גורם לנו לצפות בתכנים קשורים נוספים.

סקרנות, תכונה אנושית (וחתולית) יסודית, מניעה גם היא את הצלילה למחילות הארנב באינטרנט. חוקרים מצאו שפערי ידע מעוררים אי-נוחות קוגניטיבית שאנו מוּנעים למלא. האינטרנט, עם הבטחתו למידע אינסופי במרחק לחיצה, מספק מענה מיידי לאותה אי-נוחות.

"אפקט החידוש" מסביר מדוע קל לנו לעבור מקישור לקישור: המוח מתוגמל מגילוי מידע חדש. תופעה זו מתחזקת על ידי "פחד מהחמצה" (או איך שתבחרו לקרוא בעברית ל-FOMO) – החשש שנפספס משהו חשוב או מעניין אם נפסיק לגלול.

עיצוב אתרים ופלטפורמות חברתיות מנצל את כל המנגנונים הללו; הגלילה האינסופית עם תכנים שנוספים בזמן אמת לתחתית הפיד, ההמלצות המותאמות אישית והקישורים המשולבים יוצרים חוויית משתמש שמעודדת המשך צריכת תוכן. ניסויים בנוירו-שיווק מראים איך אלמנטים כמו צבעים, זמני טעינה ומוצגים חזותיים שונים משפיעים על המשך הגלישה (והגלילה) שלנו.

האספקט החברתי משחק גם הוא תפקיד חשוב במחילות האינטרנט: ידע שרכשנו מאפשר לנו להשתתף ב"שיחות ברזייה" ולהרגיש חלק מקהילה, מה שמספק תגמול חברתי ומעודד המשך צלילה לנושאים. מחקר מ-2023 מצא שאנשים מבלים זמן רב יותר ב"מחקר" נושאים שהם חושבים שיוכלו לשתף עם אחרים.

הבנת הפסיכולוגיה מאחורי מחילות האינטרנט יכולה לעזור לנו לפתח מודעות מוגברת לדפוסי הגלישה שלנו ולייצר גבולות בריאים יותר עם צריכת המידע המקוונת. אסטרטגיות כמו קביעת טיימרים, שימוש באפשרויות להגבלת זמן מסך ומודעות לגבי מניעי השיטוט המקוון שלנו יכולות לעזור לנו ליהנות מהתוכן הזמין מבלי ללכת לאיבוד במחילות הארנב הדיגיטליות.

הכתבה נכתבה ברובה ע"י קלוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו