העיר המודרנית אינה רק אוסף של בניינים וכבישים – היא מרחב מתוכנן היטב, שמעצב את התנהגותנו מבלי שנבחין בכך. אדריכלים ומתכנני ערים משתמשים בטכניקות מתוחכמות אך רבות עוצמה כדי לכוון את תנועתנו, הרגשתנו והאינטראקציות החברתיות בעיר. הנה כמה סודות שישנו את איך שאתם חושבים על דברים שכבר התרגלתם לראות סביבכם בתל אביב, פתח תקוה או באר שבע.
שימו לב לספסלים ציבוריים. בשנים האחרונות התחיל בחו"ל, ולאט לאט זולג לישראל, הנוהל להוסיף להם חלוקות או משענות יד במרווחים קבועים. בעוד שזה נראה כתוספת נוחות, הייעוד האמתי שלה הוא חוסר-נוחות. זהו "עיצוב עוין" המונע שכיבה עליהם, ובכך מרתיע חסרי בית מלהשתמש בהם ללינה. טכניקה זו משפיעה בשקט על מי יכול להשתמש במרחב הציבורי וכיצד.
תאורת רחוב מהווה כלי חזק אחר. רחובות מוארים היטב גורמים לנו להרגיש בטוחים יותר, ומעודדים פעילות ערב. בשכונות מסחריות, תאורה "חמה" (כלומר צהובה-אדמדמה) וברמה נמוכה יותר מעודדת הליכה איטית, עצירה בחלונות ראווה ובילוי זמן במסעדות. זוהי השפעה מכוונת על דפוסי הצריכה שלנו.
אפילו בחירת צמחייה עירונית משפיעה על התנהגותנו. מחקרים מראים שאנשים נוטים ללכת לאט יותר ברחובות מוצלים עם עצים רבים, ולהיות רגועים יותר בקרבת צמחייה. לא במקרה, מרכזי קניות מסוימים משלבים צמחים, שמאטים את קצב ההליכה ומעודדים שהייה ממושכת יותר.
תכנון תחבורה ציבורית משתמש בפסיכולוגיה התנהגותית באופן מתוחכם. תחנות רכבת תחתית, בעיקר בחו"ל, מעוצבות לעתים קרובות כך שהמסלול להחלפת קווים ארוך יותר מהנחוץ פיזית – כדי למנוע הצטברות אנשים בנקודות מסוימות, תוך ניצול הנטייה האנושית להעדיף תנועה מתמשכת על פני עמידה.
גובה תקרות מבנים ציבוריים משפיע על רמות היצירתיות שלנו. מחקרים הראו שתקרות גבוהות מעודדות חשיבה מופשטת ויצירתית, בעוד שתקרות נמוכות מקדמות חשיבה ממוקדת ופרטנית. לא מפתיע שספריות וחללי עבודה משותפים מעוצבים בהתאם למטרות הספציפיות שלהם.
מדרגות רחבות וחשופות במרכזי ערים הן תופעה עיצובית מכוונת, ליצירת מרחבים להתכנסות ציבורית לא מתוכננת. הן מהוות "במות" טבעיות לאינטראקציה חברתית, ומעצימות את תחושת הקהילתיות במרחב העירוני.
אפילו צבעים בסביבה העירונית נבחרים בקפידה: כחול וירוק מרגיעים משמשים לעתים קרובות בבתי חולים, בעוד שצהוב וכתום, המעוררים תיאבון, נפוצים במסעדות מהירות.
המודעות לאיך העיר "מדברת" איתנו מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הסביבה שלנו ואת האופן שבו היא מעצבת את חיינו היומיומיים – לעתים לטובתנו ולעתים פחות.
הכתבה נכתבה ברובה ע"י קלוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו