האם הלב יודע לפני המוח? המדע מאחורי תחושות בטן

תחושות בטן – אותן אינטואיציות פתאומיות שמנחות אותנו בחיי היומיום – נתפסו במשך שנים כמיסטיקה גרידא. אולם מחקרים עדכניים מגלים שיש בסיס ביולוגי ממשי לתופעה. קלוד מנתחת לנו את תחושות הבטן שלנו.

פרופ’ אֶמֶראן מאייר מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס הוביל כבר ב-2011 מחקר שמצא כי המעי מכיל יותר מ-100 מיליון תאי עצב – מערכת שכונתה כבר במחקר אחר מ-1998 “המוח השני”. מערכת זו מסוגלת לעבד מידע ולשלוח אותות למוח באופן עצמאי. במחקר משנת 2023, נבדקים הראו תגובות פיזיולוגיות לגירויים שליליים כ-4-7 שניות לפני שנחשפו אליהם, תופעה המכונה "אינטואיציה מקדימה".

ד"ר אנטוניו דמסיו, נוירולוג מוביל שלימד באוניברסיטת איווה 20 שנה וכיום מכהן כיו”ר בית הספר למדעי המוח באוניברסיטת דרום קליפורניה, טוען שרגשות מתחילים כ"סימנים סומטיים" – תחושות גופניות שמיתרגמות לתובנות. לדבריו, "הגוף שלנו מגיב למידע עוד לפני שהמודעות שלנו מעבדת אותו".

"המוח השני" מייצר 95% מהסרוטונין – המכונה "הורמון האושר" – בגוף. מחקרים מראים שהקשר בין המעי למוח משפיע על קבלת החלטות ואינטואיציה.

איך אפשר לשפר את היכולת להקשיב לאינטואיציה?

מומחים ממליצים:

1. תרגול מדיטציה יומי להגברת המודעות לתחושות גופניות;
2. ניהול יומן "אינטואיציות" לתיעוד ומעקב אחר תחושות בטן ורמת דיוקן;
3. הקטנת רעשים דיגיטליים להגברת הקשב הפנימי;
4. שינה מספקת, שכן מחסור בשינה פוגע ביכולת לזהות אותות גופניים עדינים.

פרופ' יובל נוח הררי מהאוניברסיטה העברית טוען זה שנים כי רגשות הם מעין אלגוריתמים גופניים שעוזרים לנו לעבד מידע, ולכן אינטואיציה היא תוצר אבולוציוני של אלפי שנות הישרדות, ואינה כוח על-טבעי, אלא מנגנון ביולוגי מתוחכם שעוזר לנו לעבד מידע במהירות לפני שאנחנו מסוגלים להבין אותו לאשורו.

למרות ההתקדמות המדעית, חוקרים מדגישים שאינטואיציה צריכה להיות משולבת עם חשיבה רציונלית לקבלת החלטות מיטבית. האיזון בין השניים מאפשר ניצול מיטבי של כל המשאבים הקוגניטיביים שלנו.