הפסיכולוגיה של תיאוריות קונספירציה

בשבועות האחרונים הודיע ממשל טראמפ בארה"ב על הכוונה לחשוף לעין הציבור מסמכים אודות רצח הנשיא ג’ון פ’ קנדי, רצח פעיל זכויות השחורים מרטין לות’ר קינג ג’וניור, פרשת ג’פרי אפשטיין וההיסטוריה של חקירות בנושא עב"מים במדינה. אחת הסיבות לכך היא תיאוריות הקונספירציה הרבות שנפוצו בנושאים האלה, וצברו עם השנים לא מעט אוהדים – החל מהאשמה של ישראל ברצח קנדי, המשך בהאשמה של ישראל ברצח קינג וכלה בהאשמה של ישראל ב"התאבדות" של אפשטיין.

איך בכלל קורה שכל כך הרבה אנשים מאמינים שמאחורי כל אירוע דרמטי חייבת להסתתר איזו קנוניה סודית? שאלנו את Claude על הפסיכולוגיה של תיאוריות קונספירציה.

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מזהה מספר הטיות חשיבה שמזינות אמונה בקונספירציות:"הטיית האינטנציונליות/ההתכוונות"גורמת לנו להעדיף הסברים המבוססים על כוונה ותכנון על פני מקריות; "הטיית האישוש"מובילה לחיפוש סלקטיבי של ראיות התומכות באמונות קיימות; ו"הטיית הפרופורציונליות"גורמת לנו לחפש הסברים דרמטיים לאירועים דרמטיים, אף שמרבית האסונות נובעים מטעויות אנוש או כשלים מערכתיים פשוטים יחסית.

פרופסור קארן דאגלס מאוניברסיטת קנט בבריטניה זיהתה שלושה צרכים פסיכולוגיים עיקריים שתיאוריות קונספירציה ממלאות:הבנה(הצורך להבין אירועים מורכבים),ביטחון(הצורך בתחושת שליטה ובטיחות), ודימוי עצמי חיובי(תחושת השתייכות לקבוצה מיוחדת שיודעת את "האמת"). מחקר מ-2023 הראה שאנשים עם תחושת חוסר אונים גבוהה נוטים יותר להאמין בתיאוריות קונספירציה.

רשתות חברתיות מהוות זרז משמעותי להפצת תיאוריות קונספירציה, ממספר סיבות: תופעת "תיבת התהודה" מחזקת דעות קיימות, האלגוריתמים המנסים לעודד מעורבות מקדמים תוכן רגשי וקיצוני, וקבוצות מקוונות מספקות תחושת שייכות וקהילה. מחקר של MIT הראה שחדשות כזב מתפשטות ברשתות חברתיות במהירות גבוהה פי 6 מחדשות אמיתיות – במיוחד כשהן מעוררות פחד או כעס.

תופעה מעניינת היא "אפקט הבומרנג" – כאשר מציגים עובדות המפריכות תיאוריית קונספירציה, המאמינים בה עשויים דווקא לחזק את אמונתם בה. הסיבה לכך נעוצה בתפיסה לפיה מקורות המידע המפריכים הם עצמם חלק מהקנוניה. מחקר מ-2022 מצא שהגישה האפקטיבית ביותר להתמודדות עם תיאוריות קונספירציה היא פיתוח חשיבה ביקורתית ואוריינות מדיה מגיל צעיר.

אספקט מדאיג של העידן הדיגיטלי הוא מהירות היווצרותן של "קונספירציות מיידיות" – הסברים כוזבים המתפשטים תוך דקות מאירוע טראומטי. היכולת לשתף תמונות והקלטות מוצאות מהקשרן יוצרת "עדויות" מזויפות שקשה להפריך בזמן אמת.

המחקר הפסיכולוגי מציע שהאמונה בתיאוריות קונספירציה אינה בהכרח סימן לפתולוגיה, אלא תגובה אנושית למציאות מורכבת ומאיימת. הגברת אמון במוסדות, שקיפות, וחיזוק רשתות תמיכה חברתיות הם חלק מהדרכים להתמודדות עם התופעה ברמה החברתית.