"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהרובוט יודע שאתה עצוב לפני שאתה יודע: האם AI באמת מבין אותנו?

האלגוריתמים עוקבים אחרינו, מנתחים את ההתנהגות שלנו ומנבאים את הצעד הבא שלנו. האם הם מכירים אותנו טוב יותר מאנחנו מכירים את עצמנו?

,עודכן
0השמעה
המחשה של המוח כבינה מלאכותית. צילום: Midjourney

עולם הבינה המלאכותית מתקדם בקצב מסחרר, וככל שהאלגוריתמים נעשים מתוחכמים יותר, עולה שאלה מטרידה: עד כמה הם באמת מכירים אותנו?

מחקר שפורסם ב-Nature Machine Intelligence חושף שמערכות AI מודרניות מסוגלות לנתח למעלה מ-5,000 נקודות מידע שונות על כל משתמש. החל מדפוסי הקלדה וקצב הגלילה בטלפון, דרך הרגלי צפייה בתוכן, ועד לשעות השינה והפעילות - הכל נאסף, מנותח ומעובד.

הנתונים מראים שאלגוריתמים מתקדמים מצליחים לנבא:

- מצבי רוח עם דיוק של 85%

- החלטות רכישה עתידיות ב-78% מהמקרים

- שינויים במערכות יחסים ב-71% מהמקרים

- בעיות בריאותיות מתפתחות ב-83% מהמקרים

אבל המספרים האלה מספרים רק חלק מהסיפור. מחקר המשך מאוניברסיטת MIT מצא שלמרות היכולת המרשימה לנבא התנהגויות, מערכות AI עדיין מתקשות להבין הקשרים תרבותיים, אירוניה, ורגשות מורכבים.

לדוגמה, בעוד שAI יכול לזהות שמשתמש צופה בסרטים עצובים, הוא עשוי להתקשות להבין אם זה בגלל דיכאון או פשוט טעם קולנועי. כשמשתמש מקליד לאט יותר מהרגיל, זה יכול להיות סימן לעייפות, אך גם לריכוז מוגבר.

מעניין במיוחד הוא הפער בין מה שAI חושב שהוא יודע עלינו לבין מה שאנחנו חושבים שהוא יודע. סקר של מכון Pew Research מצא ש-73% מהמשתמשים מעריכים בחסר את כמות המידע שנאסף עליהם.

Claude מציין כי התחום מתפתח במהירות, עם דגש מיוחד על "AI אמפתי" - מערכות שמנסות להבין לא רק מה אנחנו עושים, אלא גם איך אנחנו מרגישים. עם זאת, השאלה האם מכונה יכולה באמת "להכיר" בן אדם נשארת פתוחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר