"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
חור בראש: המחלה הנדירה הזו הופכת את הביטוי למציאות כואבת
מחלת קרויצפלד-יעקב פוגעת באדם אחד למיליון, וגורמת לחורים במוח להתפתח, מה שמשפיע על החולה בדרכים דרמטיות שנראות כמו מקרה קשה במיוחד של דמנציה
קודחים בראש. אילוסטרציה. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX.1

חור בראש: המחלה הנדירה הזו הופכת את הביטוי למציאות כואבת

מחלת קרויצפלד-יעקב פוגעת באדם אחד למיליון, וגורמת לחורים במוח להתפתח, מה שמשפיע על החולה בדרכים דרמטיות שנראות כמו מקרה קשה במיוחד של דמנציה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מחלת קרויצפלד-יעקב, שנקראה על שם הרופאים הגרמנים הנס קרויצפלד ואלפונס יעקב שתיארו אותה לראשונה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, היא מחלה נוירולוגית קטלנית נדירה ומטרידה במיוחד. היא פוגעת באדם אחד מתוך מיליון בכל שנה ברחבי העולם, וחולים בה נשים וגברים בשיעורים זהים. Claude מספרת לנו עוד על אחת המחלות הקשות בעולם.

הגורם למחלה הוא חלבונים חריגים בשם "פריונים" המתפתחים במוח. פריונים אלה גורמים נזק בלתי הפיך לרקמות המוח, יוצרים חורים דמויי ספוג ומובילים לתמותת תאי עצב. הפריונים מעוררים תגובת שרשרת, הגורמת לחלבונים תקינים אחרים במוח להתקפל באופן שגוי, מה שמנציח את המצב ומחמיר את הבעיות בתנועה ובתפקוד המנטלי.

המחלה מתאפיינת במגוון תסמינים קשים, כמו דמנציה, בלבול ודיסאוריינטציה, הזיות, חוסר קואורדינציה ונוקשות שרירים, שינויי אישיות, ישנוניות, התקפים, בעיות דיבור, דיכאון חמור, חרדה ועצבנות. התסמינים מתקדמים במהירות עד למצב בו החולים מרותקים למיטה, אינם מודעים לסביבתם ואינם מסוגלים לתקשר.

מחלת קרויצפלד-יעקב היא תמיד קטלנית, כאשר כ-70% מהחולים נפטרים תוך שנה מהאבחון – בדרך כלל כתוצאה מזיהום או כשל של הלב או הריאות. אין לה מרפא, אך קיימות תרופות שיכולות להקל על התסמינים, כמו תרופות להפחתת עוויתות שרירים ותרופות להפחתת חרדה.

למחלת קרויצפלד-יעקב שלושה סוגים:

* ספורדי – מהווה כ-85% מהמקרים, מתפתח כאשר חלבונים תקינים מתקפלים באופן ספונטני מסיבות לא ידועות, ומופיע בדרך כלל בגילאי 45-75;

* תורשתי – מהווה 10-15% מהמקרים, נגרם ממוטציה בגן PRNP, עובר בתורשה דומיננטית – מספיק עותק פגום אחד כדי לפתח את המחלה. מופיע בדרך כלל בגילאי 30-50;

* מידבק – פחות מ-1% מהמקרים, יכול להיגרם מאכילת בשר בקר נגוע ב"מחלת הפרה המשוגעת", או לעבור בטעות בהליכים רפואיים כמו השתלות או עירויי דם. מקרה ידוע התרחש בין שנות ה-50 ל-1985, כאשר הורמוני גדילה מזוהמים גרמו ל-226 מקרים בעולם.

אבחון מוקדם של הצורה התורשתית של המחלה יכול לעזור לחולים לתכנן את הטיפול בסוף החיים ולבצע תכנון משפחתי מושכל. חוקרים ברחבי העולם מנסים לגלות דרכים לטיפול וריפוי של המחלה, למרות נדירותה, בשל תוצאותיה הסופניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו