"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אנחנו זוכרים דברים שלא קרו? המסע המוזר של הזיכרון האנושי

האם היית בטוח שקרה לך משהו, רק כדי לגלות שהוא מעולם לא התרחש? התופעה הזו, המכונה "זיכרון כוזב", מרתקת חוקרים כבר שנים. איך המוח שלנו "ממציא" זיכרונות, ולמה זה קורה לכולנו?

,עודכן
0השמעה
המחשה של המוח האנושי מבינה מלאכתותית. צילום: Midjourney

הזיכרון האנושי – לא דיסק קשיח, אלא פאזל גמיש

אנחנו נוטים לחשוב שהמוח שלנו מקליט את החוויות שלנו כמו מצלמת וידאו – אבל בפועל, ChatGPT הזכיר לנו שהזיכרון האנושי הוא יצור גמיש ומעוות. מחקרים מראים שאנחנו זוכרים לא רק את מה שקרה, אלא גם דברים שהמוח שלנו "ממלא" כדי להשלים את התמונה.

תופעה זו מכונה"זיכרון כוזב"(False Memory), והיא מתרחשת כאשר אנחנו משתכנעים שאירוע שמעולם לא התרחש קרה באמת. לפעמים, מדובר בפרטים קטנים שמתערבבים – כמו הצבע של מכונית שעברה לידנו. במקרים אחרים, זה עשוי להיותזיכרון שלם שמעולם לא היה קיים.

למשל, זוכרים את הדמות"פיקאצ'ו"מסדרת "פוקימון"? רבים בטוחים שהיה לו קצה שחור על הזנב – אבל בפועל, הזנב שלו תמיד היה צהוב לגמרי!

פיקאצ'ו

תופעת אפקט מנדלה: איך כולנו "זוכרים" את אותו הדבר הלא נכון?

המונח"אפקט מנדלה"מתאר מקרים שבהם קבוצות גדולות של אנשים בטוחות שפרטים מסוימים היו קיימים, למרות שמעולם לא היו.

🔹 דמיינו את המונופול, משחק הקופסה המפורסם. רוב האנשים בטוחים שלדמות של"מונופול גאי"יש משקפת – אבל אין לו!
🔹 הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" – אתם בטח זוכרים את המשפט"Mirror, mirror on the wall"? במציאות, המשפט הנכון הוא"Magic mirror on the wall".
🔹 לוגו של "פורד" – אנשים רבים זוכרים אותו בלי הלולאה הקטנה באות F, למרות שהיא הייתה שם תמיד.

אז איך ייתכן שמיליוני אנשים משתכנעים באותן טעויות?


המוח אוהב סיפורים, לא עובדות יבשות

על פי מחקרים שלד"ר אליזבת לופטוס, חוקרת מובילה בתחום הזיכרון, המוח שלנו לא מקודד מידע כמו מחשב. במקום זאת, הואמשתמש באסוציאציות, השלמות והסקת מסקנותכדי לבנות מחדש את הזיכרונות שלנו.

לדוגמה, אם אתם זוכרים אירוע מהילדות שבו הייתם בפארק עם כדור אדום, אך ראיתם תמונה ישנה שלכם באותו מקום עם כדור כחול – המוח עשוי "לתקן" את הזיכרון כך שתאמינו שהכדור היה כחול מלכתחילה.

בנוסף,מידע חיצוני משפיע על הזיכרון. אם חבר יספר לכם על חוויותיו מסרט או חופשה, המוח שלכם עשוי "לשאול" חלקים מהסיפור ולשלב אותם בזיכרון שלכם – עד שתהיו בטוחים שגם אתם חוויתם אותם.


איך זה משפיע על החיים שלנו?

🧠זיכרונות כוזבים במשפטים פליליים– עדויות של עדים במשפטים עשויות להיות מושפעות ממידע מוטעה, מה שמוביל להרשעות שגויות.
🧠השפעה על מערכות יחסים– לפעמים, אנחנו בטוחים שבן הזוג אמר משהו פוגע, למרות שזה לא קרה (או לפחות, לא בדיוק כך).
🧠פרסום ומניפולציות תקשורתיות– קמפיינים פרסומיים משתמשים בזיכרונות אסוציאטיביים כדי לגרום לנו להרגיש נוסטלגיה למוצרים שמעולם לא היינו מחוברים אליהם באמת.


אז איך נוכל לדעת מה אמיתי ומה "שקרי" בזיכרון שלנו?

✅תיעוד ותמונות– שמירה על יומן אישי או צפייה בתמונות יכולה לעזור לנו להיזכר בפרטים בצורה מדויקת יותר.
✅סקפטיות בריאה– אל תמהרו להאמין לכל זיכרון, במיוחד אם הוא מבוסס על שמועות או סיפורים של אחרים.
✅אימות מידע– אם אתם בטוחים שמשהו קרה, בדקו עובדות ממקורות אמינים לפני שאתם בונים על זה.


לסיכום: זיכרון – המצאה חיה ונושמת

הזיכרון האנושי הוא מערכת מורכבת וגמישה, ולא תמיד אפשר לסמוך עליו במאה אחוז. אמנם זה יכול להיות מטריד לחשוב שאנחנו "ממציאים" זיכרונות, אך זה גם מה שהופך את המוח שלנו לכלי חזק וגמיש שמאפשר לנו ללמוד, להסתגל וליצור סיפורים משמעותיים.

אז בפעם הבאה שתהיו בטוחים שמשהו קרה – אולי שווה לבדוק שוב. 😉

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר