איך לעזאזל...? אישה הזריקה לעצמה רעל של אלמנה שחורה

אחת הפוביות הנפוצות יחסית היא ארכנופוביה – הפחד מעכבישים. העובדה שהם מרובי רגליים, מרובי עיניים, שעירים ומכוערים מצטרפת לעובדה שרובם ארסיים ברמה כזו או אחרת, והופכת אותם ליצור המשמש השראה להכי הרבה מפלצות קולנועיות (החל מסתם עכבישי ענק ועד לחייזרים עם חלקי גוף עכבישיים שונים). אבל יש יוצאים דופן – כמו במקרה האמתי הבא,שאירעבשנת 1996 וכעת נספר לכם עליו בעזרת Claude.
אישה בת 37 הגיעה לחדר מיון, כשהיא סובלת מתסמינים מדאיגים: התכווצויות שרירים חמורות – בעיקר בגב, בבטן ובירכיים; כאבי ראש; חרדה; דופק מואץ; לחץ דם גבוה; קצב נשימה מוגבר; וחום קל של 37.5 מעלות צלזיוס.

הרופאים נדהמו כאשר המטופלת, בעלת היסטוריה של שימוש בהרואין, סיפרה להם כי ניסתה להשיג אפקט של "היי" באמצעות הזרקה תוך-ורידית של תערובת שהכינה – וכאן אנחנו מוסיפים אזהרת טריגר: היא כתשה עכביש אלמנה שחורה, וערבבה אותו עם 10 מ"ל של מים מזוקקים. הסימפטומים החלו להופיע כשעה לאחר מכן.

מצבה החמיר כעבור מספר שעות, כשהחלה לסבול מקשיי נשימה חמורים, שהובילו להעברתה ליחידה לטיפול נמרץ.

הרופאים קבעו כי הסימפטומים נגרמו מרעל האלמנה השחורה, אשר ידוע ביכולתו לשבש את מערכת העצבים. השיבוש גורם לכאבי שרירים, התכווצויות, דופק מהיר ולחץ דם גבוה. במקרים מסוימים, הוא עלול לגרום לדלקת שמגבילה את הנשימה.

המקרה היה חמור במיוחד משתי סיבות:

1. המטופלת סבלה מאסטמה, מה שהחמיר את בעיות הנשימה;
2. כתישת העכביש השלם חשפה אותה למינון גבוה בהרבה מהרעל בהשוואה לעקיצה רגילה (בלוטות הרעל של אלמנה שחורה מכילות בממוצע 0.2 מ"ג רעל).

הרופאים נקטו בשורת צעדים טיפוליים: ראשית, הם ניסו מתן סידן גלוקונאט דרך הווריד – שלא הביא לשיפור משמעותי; לאחר מכן הם נתנו לה מורפיום להקלה על הכאב, וביצעו שלושה טיפולי אלבוטרול להרחבת דרכי הנשימה. אז הם עברו לטיפול במתילפרדניזולון (סטרואיד) ולשימוש במשאף (נבולייזר). לבסוף הם נתנו שוב מורפיום, לצד לוראזפאם, להקלה על התכווצויות השרירים.

הרופאים נמנעו ממתן נסיוב נגד רעל האלמנה השחורה, מחשש לתגובה אלרגית חריפה (אנפילקסיס), שהייתה עלולה להחמיר את מצוקת הנשימה.

ביום השני לאשפוז חל שיפור משמעותי במצבה של האישה: הנשימה חזרה לסדרה, הריאות התנקו וכאבי השרירים נעלמו. המטופלת הועברה למחלקה רגילה ושוחררה כעבור יום נוסף. היא קיבלה הנחיות להמשיך בטיפול האסטמה הרגיל שלה, ולקחת סטרואידים דרך הפה להפחתת הדלקת.

המקרה יוצא דופן בנוף הרפואי, שכן רוב החשיפות לרעל אלמנה שחורה הן מקריות. בארה"ב מדווחים מדי שנה כ-2,600 מקרי עקיצה של אלמנה שחורה – רובם המוחלט מתרחשים כאשר אנשים מפריעים בטעות לעכבישים בקרבת קוריהם. במקרה בודד שדווח ב-2023 הניח ילד בן 8 בבוליביה עכביש אלמנה שחורה על ידו בכוונה להיעקץ, במחשבה שהדבר יעניק לו כוחות על בדומה לספיידרמן. בשאר הזמן, הזרקה מכוונת של רעל עכביש היא תופעה נדירה עד לא קיימת.

המקרה ממחיש את הסכנות הטמונות בניסיונות להשתמש ברעלים טבעיים כסמים, ואת החשיבות של טיפול רפואי מהיר במקרים של הרעלה. הוא גם מדגים את המורכבות של טיפול במקרי הרעלה כאשר למטופל יש מצבים רפואיים קודמים.