"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"הפתרון הנוצץ" למשבר האקלים: אבק יהלומים
לא, זו לא בדיחה. מדענים טוענים שחלקיקי יהלומים שירוססו ע"י מטוסים בשמים יאזנו את השפעות גזי החממה ויחזירו את הטמפרטורה 200 שנים אחורה. והמחיר? אולי עדיף לא לשאול
הרעיון מדעי (לכאורה), המחיר פנטסטי. אילוסטרציה. צילום: מערכת feedy באמצעות Midjourney

"הפתרון הנוצץ" למשבר האקלים: אבק יהלומים

לא, זו לא בדיחה. מדענים טוענים שחלקיקי יהלומים שירוססו ע"י מטוסים בשמים יאזנו את השפעות גזי החממה ויחזירו את הטמפרטורה 200 שנים אחורה. והמחיר? אולי עדיף לא לשאול

,עודכן
0השמעה
[object Object]

נמצא פתרון מפתיע ונוצץ למשבר האקלים העולמי: פיזור אבק יהלומים באטמוספירה. בניגוד לרושם הראשוני שאפשר לקבל מהמשפט הקודם, לא מדובר בעלילה לסרט מד"ב מופרך, אלא בהצעה מדעית אמתית של חוקרים,שפורסמה ביום שישי האחרון בכתב העת המדעי Environmental Research: Climate. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על החזון הפרוע אך הרציני להחריד.

לפי קבוצת החוקרים, 5 מהם עובדים במוסדות שווייצריים ושניים בהרווארד, פיזור של 5.5 מיליון טון אבק יהלומים בשנה בשכבת הסטרטוספירה עשוי לקרר את כדור הארץ במעלה צלזיוס אחת – כמעט כל ההתחממות שנגרמה מאז המהפכה התעשייתית.

מאחורי ההצעה הפנטזיונרית מסתתר, כאמור, מדע מוצק, אם תסלחו לנו על הבדיחה: יהלומים הם מחזירי אור יעילים במיוחד. פיזור אבק היהלומים בגובה של 7.5-31 ק"מ מעל פני כדור הארץ יחזיר קרינת שמש לחלל. החלקיקים יישארו באטמוספירה לפחות שנה לפני שמשקלם ינחית אותם חזרה על אדמת כדור הארץ.

המדענים מודים שזה פתרון מעט יומרני (ובמילה "מעט" היינו עדינים מאוד, כפי שתראו עוד רגע) – אבל מדגישים את היתרונות שלו על פני פתרונות אחרים: בניגוד לחומרים כמו גופרית דו-חמצנית, אבק יהלומים אינו גורם להתחממות בסטרטוספירה, אינו משבש דפוסי משקעים ואינו נצמד לחלקיקים אחרים. מעבר לכך, יעילותו היא פי שלושה מחומרים אחרים שנבדקו.

כמובן שלצד זה יש גם כמה חסרונות די ברורים: ראשית, העלות – כמות היהלומים הדרושה וטיסות הריסוס תעלה כ-175 טריליון דולר ל-65 שנים. בנוסף, יידרש צי של מאות מטוסים בגובה רב לפיזור מתמיד של החלקיקים. לעומת זאת, פתרון דומה על בסיס חלקיקים אחרים יעלה הרבה פחות – למשל, 18 מיליארד דולר בשנה (או פחות מ-1.2 טריליון דולר ל-65 שנה) לגופרית דו-חמצנית.

באופן פרקטי, יש כמה מכשולים מעבר לעלות וניהול הפרויקט: דרושה כריית כמויות עצומות של יהלומים, לוגיסטיקה מורכבת של פיזור החומר וצריכת אנרגיה גבוהה לתהליך.

בשל כל האמור, המהלך שנוי מאוד במחלוקת, אפילו בקרב מדענים שחותרים לפתרונות פרועים למשבר האקלים. התומכים טוענים כי הוא עשוי לקנות זמן במאבק בשינויי האקלים, למנוע חציית "נקודות אל-חזור" אקולוגיות ומספק אפשרות גיבוי למקרה של כישלון שיטות אחרות; לעומת זאת, המתנגדים מביעים חשש מהשלכות בלתי צפויות, מהסטת משאבי מחקר מפתרונות מעשיים יותר וכמובן מהעלויות.

חלופות אפשריות שהוצעו כללו חלקיקי קלציט – חומר גלם הזמין בכמויות גדולות, עלות נמוכה משמעותית ויעילות דומה בהחזרת קרינה. בכל אופן, הכוונה היא בעיקר לעורר שיח על הדחיפות של יישום שינויים מרחיקי לכת למניעת הידרדרות האקלים לפני שיהיה מאוחר מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו