"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תקראו לה סתם ג’ירפה: מדובר ב-4 בעלי חיים שונים

חוקרים הוכיחו לראשונה שג’ירפות באזורים שונים של אפריקה הם בעלי חיים שונים למדי, באופן שמצדיק התייחסות אליהם כמינים שונים לחלוטין מבחינת הגנה מהכחדה

,עודכן
0השמעה
זה שאנחנו מבדילים בין פנתר לנמר, אבל לא בין ג'ירפות, לא אומר שכולן אותו דבר. צילום: יהושוע יוסף

אוניברסיטת קייפטאון בשיתוף עם קרן שימור הג'ירפותפרסמו החודש בכתב העת PLOS Oneמחקר שחושף הבדלים משמעותיים במבנה הגולגולת בין ארבעה מינים שונים של ג'ירפות. ממצאים אלו מציגים אתגר חדש בתחום שימור הג'ירפות, ומחייבים חשיבה מחודשת על אסטרטגיות השימור הקיימות. נעזרנו ב-Claude כדי להבין את הממצאים וההשלכות.

החוקרים בחנו 515 גולגולות של ג'ירפות באמצעות מורפומטריקה גיאומטרית תלת-ממדית, במה שמהווה את מאגר הנתונים הגדול ביותר מסוגו עד כה. הדגימות נאספו ממוזיאונים, אוכלוסיות בר ופוחלצים מרחבי אפריקה. הגולגולות נסרקו באמצעות סורקי משטח ידניים והדמיית CT, מה שאפשר יצירת מודלים תלת-ממדיים מדויקים לניתוח.

המחקר התמקד בארבעה מינים נפרדים של ג'ירפות:

  • הג'ירפה הצפונית (Giraffa camelopardalis)
  • הג'ירפה המרושתת (Giraffa reticulata)
  • ג'ירפת המסאי (Giraffa tippelskirchi)
  • הג'ירפה הדרומית (Giraffa giraffa)

ההבדלים המורפולוגיים העיקריים התמקדו במבנה האוסיקונים (ה’קרניים’ הקצרות על הראש), ברכסי הגולגולת ובצורת החיך. מיני הג'ירפות הצפוניות מציגים אוסיקונים אמצעיים בולטים ומחודדים, בעוד שלג'ירפות הדרומיות יש אוסיקונים אמצעיים זעירים או שאין להן כאלה כלל – תכונה הדומה יותר למאפיינים אבולוציוניים קדומים. נמצא גם דימורפיזם מיני משמעותי, כאשר לזכרים אוסיקונים גדולים יותר ומבני גולגולת רחבים יותר מאשר לנקבות.

הממצאים מעלים שאלות משמעותיות לגבי אסטרטגיות שימור נוכחיות: בעוד שהאיחוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) מתייחס כיום לכל הג'ירפות כמין אחד, המחקר מצביע על הצורך בגישות שימור נפרדות לכל מין. העברה של ג'ירפות בין אזורים שונים, או הכלאות בין מינים לא קשורים, עלולות להוביל לתוצאות שליליות.

המחקר מחזק ממצאים גנטיים קודמים, התומכים בסיווג הג'ירפות לארבעה מינים נפרדים. הבנה זו מחייבת פיתוח אסטרטגיות שימור ייחודיות לכל מין, בחינה מחודשת של מסגרות השימור הבינלאומיות הקיימות, התאמת פרוטוקולי העברת ג'ירפות בין אזורים שונים והגנה מוגברת על האוכלוסייה של כל מין ג’ירפות בנפרד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר