"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ילדי סנדוויץ’ טובים יותר מהאחים שלהם בדברים האלה

מחקר חדש טוען כי הילד האמצעי במשפחה תמיד יהיה בעל תכונות טובות יותר מאחיו הגדולים והקטנים, בעוד ילדים יחידים הם פשוט בני אדם פחות טובים. אבל לא כל המדענים מסכימים עם המסקנות

,עודכן
0השמעה
סנדוויץ' זה הכי. ג'ניפר אניסטון, ילדת סנדוויץ' עם שני חצאי-אחים. צילום: רויטרס

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PNAS מציג ממצאים מפתיעים על הקשר בין סדר הלידה במשפחה לתכונות האופי של ילדים. המחקר, שנערך על מדגם של למעלה מ-710,000 משתתפים, מציע תובנות חדשות בנושא השנוי במחלוקת. Claude מספרת לנו על המסקנות המפתיעות.

החוקרים מצאו כי ‘ילדי סנדוויץ’ (כלומר, הילדים האמצעיים במשפחה) מובילים בתכונות של כנות, ענווה ונועם הליכות. בנוסף, ככל שיש יותר אחים במשפחה, כך גוברות תכונות אלו. לעומת זאת, ילדים יחידים נמצאו במקום האחרון בדירוג תכונות אלו. מצד שני, כ-25% מההבדלים מוסברים על ידי דתיות המשפחה – כלומר, משפחות דתיות נוטות להיות גדולות יותר, אך למרות זאת, גם במשפחות חילוניות הכללים הללו עדיין נכונים.

המחקר השתמש במודל HEXACO למדידת אישיות, הבוחן שש תכונות: כנות/ענווה, רגשנות, מוחצנות, נועם הליכות, מצפוניות ופתיחות לחוויות. החוקרים מייחסים את ההבדלים לשיתוף הפעולה הכפוי שמתקיים במשפחות גדולות, שמחייב פיתוח נטיות שיתופיות יותר.

כאן חשוב לציין שמסקנות המחקר הזה מנוגדות לאלו של מחקרים גדולים קודמים שנערכו בנושא. למשל, מחקר מ-2015 שבדק 20,000 איש בארה"ב, בריטניה וגרמניה לא מצא קשר בין סדר לידה לאישיות; מחקר נוסף, שבדק 272,000 מבוגרים אמריקאים, מצא רק קשר קל בין בכורות לאינטליגנציה גבוהה יותר; מחקר מ-2020 לא מצא הבדלים ברמת הנרקיסיזם בין ילדים יחידים לילדים עם אחים; ומחקר מ-2019, שהשתמש גם הוא במודל HEXACO, מצא הבדלים זניחים בלבד.

החוקרים מציינים שההבדלים שנמצאו קטנים יחסית, אך עשויים להיות משמעותיים ברמה החברתית הרחבה. הם מדגישים את הצורך במחקרי המשך כדי לאשש את הממצאים.

נקודה מעניינת נוספת היא שהמחקר לא הבדיל בין אחים ביולוגיים, אחים חורגים או אחים למחצה, אלא התייחס לכל הילדים שגדלו באותו משק בית כאחים. זוהי נקודה חשובה, שעשויה להשפיע על פירוש התוצאות.

בשורה התחתונה, בעוד שהמחקר מציע תובנות מעניינות על הקשר בין מבנה המשפחה לאישיות, נראה שהדיון המדעי בנושא רחוק מהגעה למסקנות חד משמעיות. הדבר מדגיש את המורכבות של התפתחות האישיות ואת הצורך במחקר נוסף בתחום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר