למרות ההמלצות הגורפות של מומחי בריאות לישון בין שבע לתשע שעות בלילה, ישנם אנשים שמסתפקים בארבע עד שש שעות בלבד ועדיין מצליחים לתפקד באופן מלא ואפקטיבי. תופעה ייחודית זו מעוררת עניין רב בקהילה המדעית, שכן היא מנוגדת להבנה המקובלת לגבי הצורך בשינה לשם תפקוד מיטבי. שאלות רבות עולות סביב המנגנונים הביולוגיים, הגנטיים והנוירולוגיים שמאפשרים לקבוצה קטנה זו לתפקד באופן כה מוצלח, ומחקרים בנושא מצביעים על מורכבויות מפתיעות. כדי להבין את התופעה לעומקה, פנינו ל-ChatGPT לבירור הסיבות האפשריות מאחורי תופעה מרתקת זו.
הגורם הגנטי: קוד ה-DNA שמכתיב את השעון הביולוגי
בבסיס התופעה עומדת המוטציה הגנטית, שנמצאה בגנים מסוימים כמו PER3. מוטציה זו משפיעה על השעון הביולוגי ומסנכרנת את הגוף למחזורי שינה ועירות קצרים יותר. אנשים עם המוטציה הזו מסוגלים לעבור מחזורי שינה מלאים בזמן קצר יותר, מה שמאפשר להם להתעורר רעננים וערניים למרות שהשינה שלהם קצרה מהממוצע. מחקרים גנטיים שנערכו באוכלוסיות שונות מגלים כי וריאציות גנטיות אלו נדירות, אך הן מספקות הצצה לעתיד שבו אולי נוכל "לשפר" את השינה שלנו באמצעות ביוטכנולוגיה.
הגורם הביולוגי: הפעילות הנוירונלית שמפעילה את המוח
התפקוד היוצא דופן של אנשים אלה מיוחס גם לפעילות מוגברת באזור מסוים במוח – ה-dorsal pons. אזור זה (בעברית 'הפונס הגבי') הוא חלק ממבנה הפונס, הממוקם בגזע המוח. הפונס הוא אזור מרכזי בתקשורת בין חלקי המוח השונים, ממלא תפקידים חשובים במערכת העצבים ושולט בתהליכים תת-הכרתיים כמו נשימה ושינה. אצל אנשים שזקוקים לפחות שינה, נצפתה פעילות נוירונלית מוגברת בפונס הגבי לא רק בזמן ערות, אלא גם במהלך שינת REM – השלב שבו מתרחשת עיבוד המידע במוח. פעילות זו מסייעת לגוף "לפצות" על מחסור בשינה על ידי שיפור איכות השינה.
הגורם המדעי: המחקר שמפענח את המנגנון
המדע ממשיך לחקור את התופעה בעזרת טכנולוגיות מתקדמות כמו אופטוגנטיקה (Optogenetics), טכניקה מדעית מתקדמת שמשלבת גנטיקה ואור כדי לשלוט בפעילות של תאי עצב במוח (ולפעמים בתאים אחרים) באופן מדויק ביותרומהווה מהפכה בחקר המוח ובתחומים נוספים של ביולוגיה. ניסויים אלו חושפים כיצד המוח מתפקד בצורה שונה אצל אנשים שמסוגלים להסתפק במעט שינה. המדענים גילו שלשינה קצרה אך איכותית יש השפעה ישירה על רמות הערנות, הריכוז והאנרגיה של אותם אנשים.
הגורם הסביבתי: כיצד ההשפעות החיצוניות מעצבות את דפוסי השינה שלנו
הסביבה שבה אנו חיים משפיעה בצורה משמעותית על דפוסי השינה שלנו, ויכולה להיות רלוונטית במיוחד במקרה של אנשים שמסתפקים בשעות שינה קצרות. להלן כמה דוגמאות לגורמים סביבתיים שעשויים לתרום לכך:
תנאי תאורה: חשיפה לאור טבעי או מלאכותי משפיעה על ייצור המלטונין – ההורמון שמווסת את מחזורי השינה. אנשים שמסונכרנים עם שעות האור הטבעיות עשויים לישון פחות ועדיין לתפקד היטב.
רמת הלחץ הנפשי: מתח וחרדה יכולים לגרום לירידה באיכות השינה, אך אצל חלק מהאנשים הם עשויים דווקא להוביל לדפוסי שינה קצרים יותר ללא השפעה שלילית משמעותית.
טמפרטורה ורעש: תנאי סביבה פיזיים כמו טמפרטורה נוחה, רעש נמוך או מיטה נוחה יכולים לשפר את איכות השינה, גם אם משך השינה קצר.
View this post on Instagram
האם גם אנחנו יכולים לישון פחות?
למרות הפיתוי להאמין שנוכל "לאמן" את עצמנו לישון פחות, המומחים מזהירים כי לרוב האנשים אין את המנגנון הגנטי או הביולוגי הדרוש לכך. אנשים שאינם שייכים לקבוצה הנדירה הזו, עלולים לסבול מבעיות בריאותיות חמורות כמו דיכאון, בעיות לב והשמנת יתר אם יפחיתו את זמן השינה שלהם.
לסיכום, התופעה שבה אנשים מצליחים לתפקד עם פחות שעות שינה היא עדות לכוחם של גנים, ביולוגיה ומדע. היא מראה עד כמה הגוף האנושי מורכב ומותאם באופן ייחודי. עם המשך המחקר, ייתכן שנלמד דרכים חדשות לשפר את איכות השינה עבור כולנו, אך בינתיים – שבע עד תשע שעות הן עדיין ההמלצה הרשמית.
מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע הבינה המלאכותית ChatGPT:
מאמר באתר Scientific American: הסבר מעמיק על הגנים המשפיעים על דפוסי שינה.
מאמר באתר National Institutes of Health (NIH): ניתוח הפעילות הנוירונלית באזור הפונס הגבי.
מאמר באתר Nature Neuroscience: המחקר על השפעות האופטוגנטיקה על שינה ותפקוד מוחי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו