"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טיקטוק ואינסטגרם: רק מעל גיל 16!

חוק חדש באוסטרליה אוסר על ילדים מתחת לגיל 16 להירשם לפלטפורמות פופולריות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'ט – גם אם ההורים הרשו

,עודכן
0השמעה
נערה מחבקת סמארטפון. צילום: Shutterstock

אוסטרליה חוקקה בשבוע האחרון חוק האוסר על ילדים מתחת לגיל 16 להשתמש ברשתות חברתיות מרכזיות, והפכה למדינה הראשונה בעולם שמאמצת מדיניות כזו. הסנאט האוסטרלי אישר ברוב דו-מפלגתי של 34 מול 19 את החוק, האוסר על כל הילדים מתחת לגיל 16 להירשם לרשתות חברתיות, ומשקף דאגה ציבורית משמעותית לבטיחות הנוער.

על פי החוק החדש, חברות המפעילות רשתות חברתיות עומדות בפני קנסות של עד 50 מיליון דולר אוסטרלי (בערך 32 מיליון דולר אמריקאי, או 116 מיליון שקל) על כישלון במניעת פתיחת חשבונות על ידי ילדים מתחת לגיל 16, עם עונשים חמורים על הפרות שיטתיות. פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, סנאפצ'ט, רדיט ו-X הן כעת מחוץ לתחום למשתמשים צעירים ביבשת הדרומית – אפילו עם אישור הורים.

ראש הממשלה, אנתוני אלבניזי, הדגיש את נחיצות החוק להגנה על ילדים מההשפעות המזיקות של הרשתות החברתיות, כולל בריונות ופשעי שנאה מקוונים. "אנחנו רוצים שלילדים אוסטרלים תהיה ילדות, ואנחנו רוצים שהורים יידעו שהממשלה בצד שלהם”, הוא אמר. "זוהי רפורמה היסטורית. אנחנו יודעים שחלק מהילדים ימצאו דרכים עוקפות – אבל אנחנו שולחים מסר לחברות המדיה החברתית להיזהר במעשיהן".

החקיקה מתבססת על הכרה גוברת בכך שהמדיה החברתית פוגעת בהתפתחות של צעירים באוסטרליה, במיוחד לאור אירועים גוברים של תוכן מזיק ואלימות ברשת. מחקרים רבים מצביעים על כך ששימוש מופרז במדיה חברתית בקרב מתבגרים קשור לבעיות פסיכולוגיות, כולל חרדה, דיכאון והערכה עצמית נמוכה, התורמים למגפה עולמית של בעיות בריאות נפש בקרב צעירים.

הפרלמנט האוסטרלי והציבור הראו תמיכה משמעותית בחוק. סקרי דעת קהל מראים ש-77% מהאוסטרלים תומכים ברעיון של הגבלת גישה למדיה חברתית לילדים מתחת לגיל 16, המשקף תמיכה חזקה מהורים ומטפלים ב"חובת הטיפול הדיגיטלית" של הממשלה.

עם זאת, החוק נתקל בהתנגדות מחלק משמעותי מהציבור. מבקרים טוענים שהאיסור המוחלט עשוי להיות כלי גס מדי, שעלול לגרום יותר נזק מתועלת ולהוביל לתוצאות בלתי צפויות. חלק מהמומחים מאמינים שהאיסור עלול לגרום לילדים לגלוש ב’רשת האפלה’, וחלק טענו שהחקיקה עלולה לחשוף ילדים שעוקפים את האיסור לתוכן שאינו מוגבל כלל.

אמנדה ת'ירד, מנהלת-שותפה במרכז למחקר וחוסן נוער באוניברסיטת מערב סידני, אמרה: "הרעיון של איסור מוחלט מאוד מושך להורים. איסור נותן תחושה של הסרת משהו שעלול לגרום להם דאגה. אולם, במציאות, האיסור לא יביא את ההקלה שהם מחפשים". כריסטופר סטון, מנכ"ל ‘מניעת התאבדויות אוסטרליה’, הדגיש שהחוק מתמקד רק באתגרים שמציב המרחב הקיברנטי, ואינו מכיר בתרומות החיוביות של המדיה החברתית לבריאות והתפתחות של ילדים.

חברות המדיה החברתית, כצפוי, מתחו ביקורת על החוק, וטענו כי הוא עלול לדחוף ילדים למרחבים מקוונים שמפוקחים הרבה פחות, ואינו מתמודד עם הבעיות הבסיסיות של נזק מקוון. אילון מאסק הגדיר אותו כ"דרך עקיפה לשלוט בגישה לאינטרנט של כל האוסטרלים", וראה בו "תירוץ לשליטה בגישת כל האוסטרלים לאינטרנט".

למרות המחלוקת, משפחות רבות שנפגעו מבריונות ברשת תומכות בחקיקה. לאחר שבתם בת ה-12 התאבדה בעקבות בריונות ברשת, מת’יו הווארד וקלי או’בריין השתתפו באופן פעיל בקידום האיסור על שימוש במדיה חברתית עבור ילדים מתחת לגיל 16. בתחילת נובמבר, הזוג הגיש עצומה עם 124,000 חתימות לראש הממשלה אלבניזי בקנברה, בקריאה להעלאת גיל המינימום להשתתפות ברשתות חברתיות.

האחריות לאכיפת ההגבלות מוטלת במלואה על החברות, מהן מצופה למלא את אחריותן החברתית לטיפול בנזקים המתרחשים בפלטפורמות שלהן. ילדים או הורים המנסים להפר את החוק לא יהיו כפופים לעונשים, שכן החקיקה אינה מטילה סנקציות על משתמשים או הורים העוקפים את בדיקות האימות.

החוק החדש ייכנס לתוקף בתוך 12 חודשים, במהלכם חברות המדיה החברתית חייבות לעמוד בדרישותיו, אך מוערך כי זה גם פרק הזמן שייקח לרגולטורים לנסח את הפרטים הסופיים.

אוסטרליה שולחת איתות גלובלי, וממצבת את עצמה כחלוצה בחקיקה שעשויה לשמש כמודל עולמי. הממשלה מקווה שמדינות אחרות יכירו בנזק שהמדיה החברתית גורמת לצעיריהן ויישמו חוקים דומים. המדינה מצטרפת למדינות כמו ספרד בקביעת גיל מינימום לחשבונות מדיה חברתית, בעוד מספר מדינות אחרות ניסו להטיל מגבלות על גישת ילדים בהצלחה מוגבלת. לא סביר שאיסור מוחלט על מדיה חברתית יאומץ על ידי מדינות אחרות, לפחות עד שהשפעות החוק החדש יספקו תשובות ברורות בשנים הקרובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר